מס עושר: אתגרים, הזדמנויות והשלכות לישראל
המאמר התפרסם לראשונה באתר
14.8.2024
בעידן של אי-שוויון כלכלי גובר, הדיון על מיסוי עושר צובר תאוצה בזירה הבינלאומית. מדינות רבות בוחנות דרכים שונות למיסוי עושר כאמצעי להתמודדות עם פערים כלכליים ולהגדלת הכנסות המדינה. במקביל, מתפתחת תחרות בין מדינות על משיכת בעלי הון באמצעות משטרי מס אטרקטיביים. מאמר זה יבחן את המגמות העולמיות במיסוי עושר, תוך התמקדות בניסיון הבינלאומי ובחינת ההשלכות האפשריות על ישראל.
מגמות עולמיות במיסוי עושר
כפי שמציינת קריסטינה אנאש מ-Tax Foundation Europe, "מדינות רבות מפותחות ביטלו את מסי העושר שלהן בשנים האחרונות. מבין מדינות ה-OECD, רק ארבע מטילות כיום מס כזה: קולומביה, נורבגיה, ספרד ושוויץ". למרות זאת, המגמה העולמית מראה תנועה משמעותית של בעלי הון בין מדינות. לפי נתוני Henley & Partners, צפוי כי בשנת 2024 יעברו מדינה כ-128,000 מיליונרים, שיא חדש המשקף את הניידות הגוברת של בעלי הון.
מדינות רבות מתחרות על משיכת עשירים באמצעות משטרי מס אטרקטיביים, ומדגימות את מורכבות הסוגיה. בריטניה, עם 3.06 מיליון מיליונרים (4.5% מהאוכלוסייה), הציעה עד לאחרונה מעמד "non-dom" שאפשר פטור ממס על הכנסות והון זרים למשך עד 15 שנים. שיעור מס ההכנסה המרבי בבריטניה עומד על 45% (48% בסקוטלנד), ויש מס ירושה של 40%. עם זאת, הממשלה החדשה הודיעה על ביטול משטר ה-non-dom, מה שעשוי להוביל להגירה של עשירים למדינות אחרות.
שוויץ, עם 1.05 מיליון מיליונרים (11.9% מהאוכלוסייה), ממשיכה להציע מערכת "forfait" המאפשרת לעשירים זרים להגיע להסכמי מס מותאמים אישית עם הרשויות הקנטונליות (Cantons). המיסוי בשוויץ משתנה לפי קנטון, מה שמאפשר גמישות רבה יותר ומושך בעלי הון רבים, במיוחד מאירופה, בשל היציבות הכלכלית והפוליטית שהמדינה מציעה.
איטליה, עם 1.34 מיליון מיליונרים (2.3% מהאוכלוסייה), הציגה בשנים האחרונות אפשרות למס שטוח (Flat tax) על הכנסות זרות. לאחרונה, המדינה הכפילה את סכום המס השטוח מ-100,000 אירו ל-200,000 אירו לשנה, מהלך שעורר דיון ציבורי על האיזון בין משיכת הון זר לבין הוגנות מערכת המס.
במזרח, סינגפור, עם 333,000 מיליונרים (5.6% מהאוכלוסייה), מציעה שיעור מס הכנסה מרבי של 24% וללא מס עושר. דובאי, כחלק מאיחוד האמירויות, בולטת במיוחד עם 202,000 מיליונרים (2.1% מהאוכלוסייה) והיעדר מוחלט של מס הכנסה ומס עושר אישיים. מדיניות זו הפכה את סינגפור ודובאי ליעדים מבוקשים, במיוחד עבור בעלי הון מאסיה ומהמזרח התיכון.
מגוון זה של משטרי מס משקף את התחרות הגוברת בין מדינות על משיכת בעלי הון, תוך ניסיון למצוא איזון בין צרכי המדינה לבין הרצון למשוך השקעות והון זר. מגמה זו מציבה אתגרים משמעותיים בפני מדינות המבקשות לשמר את בסיס המס שלהן, ומעלה שאלות מהותיות לגבי הוגנות מערכות המס ויכולתן להתמודד עם אי-שוויון כלכלי גובר.
שיקולים מעבר למיסוי
חשוב לציין כי החלטות על הגירה של בעלי הון אינן מבוססות רק על שיקולי מס. יציבות כלכלית ופוליטית היא גורם מכריע עבור משפחות עשירות בבחירת מקום מגורים חדש. איכות מערכת החינוך, תשתיות עסקיות, רמת הביטחון, וגורמים תרבותיים וקהילתיים משחקים גם הם תפקיד משמעותי בהחלטה.
מומחים מדגישים כי בעלי הון מחפשים לא רק הטבות מס, אלא גם סביבה יציבה ובטוחה להשקעותיהם ולמשפחותיהם. זה מסביר, למשל, את המשיכה המתמשכת של שוויץ, למרות שמדינות אחרות עשויות להציע הטבות מס גדולות יותר.
אתגרים וביקורת
משטרי מס מועדפים לעשירים מעוררים ביקורת ציבורית במדינות רבות. הטענה העיקרית היא שהם פוגעים בעקרון השוויון במיסוי, מעניקים יתרון לא הוגן לעשירים על פני האזרח הממוצע. בנוסף, ישנן טענות כי הגירת עשירים מובילה להעלאת מחירי הנדל"ן המקומי, מה שמקשה על התושבים המקומיים.
ביקורת נוספת מתמקדת בלחץ שנוצר על תשתיות ציבוריות בעקבות הגירת עשירים, וכן בחשש מג'נטריפיקציה (Gentrification) מוגזמת באזורים מסוימים. בתגובה לביקורת זו, מספר מדינות שינו או ביטלו את משטרי המס המועדפים שלהן. פורטוגל, למשל, סגרה את תוכנית התושבים הזרים המקורית שלה, ואיטליה הכפילה לאחרונה את המס השטוח על הכנסות זרות.
מגמות עתידיות
ברמה הגלובלית, מתקיימים דיונים על האפשרות להנהיג מס מינימום עולמי על מיליארדרים, בדומה למאמץ של ה-OECD לקבוע שיעור מס חברות מינימלי. אף שתוכנית זו טרם זכתה לתמיכה מספקת ליישום, היא מצביעה על מגמה אפשרית של הידוק הפיקוח הבינלאומי על מיסוי עושר.
במקביל, מדינות רבות מחפשות איזון בין הרצון למשוך השקעות והון זר לבין הצורך לשמור על מערכת מס הוגנת ויציבה. זה עשוי להוביל לרפורמות נוספות במשטרי המס בשנים הקרובות.
השלכות על ישראל
עבור ישראל, המגמות העולמיות במיסוי עושר מציבות אתגרים והזדמנויות כאחד. מצד אחד, ישראל עלולה לאבד בעלי הון למדינות המציעות משטרי מס אטרקטיביים יותר. מצד שני, היא יכולה לשקול אימוץ אסטרטגיות דומות למשיכת השקעות זרות ועידוד חזרתם של ישראלים עשירים מחו"ל.
בעיצוב מדיניות המס העתידית, על ישראל לשקול את האיזון בין משיכת הון והשקעות לבין שמירה על מערכת מס הוגנת ויציבה. יש לבחון בקפידה את ההשפעות האפשריות על שוק הנדל"ן המקומי ועל אי-השוויון הכלכלי.
.svg)
סיכום
מיסוי עושר הוא נושא מורכב המשלב שיקולים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. המגמות העולמיות מצביעות על תחרות גוברת בין מדינות על משיכת בעלי הון, לצד לחץ ציבורי להבטיח מערכות מס הוגנות. עבור ישראל, ההתמודדות עם סוגיה זו תדרוש חשיבה מעמיקה וגיבוש מדיניות מאוזנת שתתמודד עם האתגרים הייחודיים של המשק הישראלי.
הגיגים ומחשבות:
- שיפור מיסוי הכנסות הון: יש לשקול רפורמה במערכת מיסוי הכנסות ההון, תוך סגירת פרצות מס ושיפור אכיפה.
- בחינת מיסוי ירושות ומתנות: הכנסת מיסוי מתון על ירושות ומתנות גדולות, עם סף גבוה, יכולה לסייע בצמצום אי-שוויון בין-דורי.
- שיפור שיתוף מידע בינלאומי: חיזוק מנגנוני שיתוף המידע הבינלאומיים חיוני לאכיפת מס יעילה על נכסים והכנסות בחו"ל.
- מיקוד ב"סופר-עשירים": אם יוחלט על הטלת מס עושר, יש לשקול להגביל אותו לבעלי עושר קיצוני, עם סף גבוה מאוד.
- יישום חוק השקיפות התאגידית והתמודדות אפקטיבית עם ההון השחור: יש להיערך ליישום החוק שיכנס לתוקף ב-2024, שיחייב דיווח על בעלות בחברות מסוימות (להרחבה בנושא לחץ כאן)
לסיכום, האתגר העומד בפני ישראל הוא למצוא את האיזון העדין בין צדק חברתי לבין שמירה על תחרותיות כלכלית. מדיניות מיסוי עושר חכמה צריכה להתחשב במאפיינים הייחודיים של המשק הישראלי, תוך למידה מהניסיון הגלובלי. באמצעות גישה מאוזנת, ישראל יכולה לקדם צמיחה כלכלית מכלילה, לצמצם פערים, ולשמר את מעמדה כמוקד חדשנות עולמי.
