המאמר התפרסם לראשונה באתר
5.7.2022
במסגרת תיקון 235 משנת 2016 לפקודת מס הכנסה, חוקק סעיף 62א. סעיף זה קובע את אופן המיסוי של בעל מניות מהותי בחברת מעטים (כהגדרתה בסעיף 76 ובמילים אחרות "חברת ארנק"), הנותן שירותים לחברה או אדם אחר, באמצעות החברה שבבעלותו. בהתאם להוראות הסעיף, ההכנסה החייבת של החברה מפעילותו של בעל המניות, תיחשב כהכנסתו של היחיד והוא אשר יהיה חייב במס בשל הכנסה זו.
אך מה קורה בסיטואציה שכלל לא התכוונתם להפוך לחברת ארנק? האם עדיין הסעיף יחול עליכם? האם יש בידם מה לעשות על להימנע מהסדר המס האגרסיבי אותו מציע הסעיף? ובכלל מה המשמעות המעשית של הסדר מס זה?
בהתאם להוראות סעיף 62א, יש שני מקרים עיקריים בהם יחול הסעיף:
הראשון - כאשר המדובר בהכנסה חייבת הנובעת מפעילותו של היחיד שהוא בעל מניות מהותי, כנושא משרה או בתמורה להענקת שירותי ניהול וכיוצא באלה בחברה אחרת, אשר בעבר היחיד או החברה שבבעלותו, היו נושאי משרה בחברה אחרת, יש לייחס את ההכנסה ליחיד כהכנסה מיגיעה אישית [נבהיר, כי על האמור גם משפיעה הוראת סעיף 62ד הדנה ב"צד קשור"].
חריג לאמור לעיל הינו במקרה בו היחיד הינו בעל מניות מהותי באופן ישיר או עקיף בחברה האחרת הכלל לא יחול. מטרת החריג היא לאפשר את התקיימותם של שותפויות מבלי להידרש להבחנה בין הכנסותיו של היחיד או החברה כנושא משרה לבין הכנסות כשותף בשותפות. יחיד עם זאת, יש לשים לב, כי החריג לא יחול בכל מקרה בו אתם מחזיקים בזכות בשותפות – כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו.
להשלמת התמונה, נבהיר כי הוראות סעיף 62א חלות הן על חברה תושבת ישראל והן על חברה תושבת חוץ, ובלבד שאם מדובר בחברה זרה היא אינה חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף 75ב1 לפקודה.
השני - כאשר, ההכנסה החייבת נובעת מפעילות בעל המניות עבור אחר לו ניתנים שירותים. כאשר ניתן לסווג את השירותים, ככאלו הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו. במצב זה יש ליחס לבעל המניות את ההכנסה ולסווגה כהכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2). ובמילים אחרות - מקום בו יש לראות את השירותים הניתנים כשירותים הניתנים במסגרת יחסי עבודה, יש לסווגם כך.
בניגוד למקרה הראשון להחלת סעיף 62א במקרה של המקרה השני, קיימת חזקה חלוטה הקובעת , כי בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 62א(2), יראו את הכנסת החברה שמקורה בפעולות הנעשות על ידי בעל המניות כהכנסה הנעשית ביד עובד עבור מעסיקו ומשכך סעיף 62(א)(2) יחול.
נשים לב, כי החזקה מתייחסת להכנסות ממתן שירותים בלבד הניתנים על ידי היחיד (בעל המניות המהותי) ו/או על ידי קרובו (לפי סעיף 76) ו/או על ידי עובדים של החברה, גם אם אינם קרובים לבעל המניות המהותי ו/או ע"י חברת מעטים קשורה, כאשר 70% או יותר מהכנסות החברה מקורן מאדם (או קרובו) לו ניתן השירות. מקום, ש- 70% או יותר מהכנסות החברה שולמו על ידי גורם שאינו מקבל השירות בפועל, אלא הוא רק הגורם דרכו מועברת ההכנסה לנותן השירות, יש לראות בהכנסה, לצורך מבחן ההכנסות כאמור, כאילו התקבלה מהאדם מקבל השירות בפועל.
נבהיר, כי גם אם לא התקיימו התנאים להחלת החזקה, אך עדיין מדובר בשירותים שניתנים על ידי בעל מניות מהותי והיא מסוג הפעולות הנעשות במסגרת יחסי עבוד-מעביד ומתקיימים תנאי סעיף 62א(א)(2), יחולו הוראות הסעיף.
עמדה מספר 53/2018 - חזקת ההכנסות בחברת מעטים לפי סעיף 62א לפקודה.
כפי שאנו רואים, רשות המיסים לא הסתפקה בדין ואף עשתה שימוש בהוראות סעיף 131ה על מנת לפרסם עמדה חייבת בדיווח, בו היא מבהירה באופן חד משמעי, כי המדובר בחזקה חלוטה.
רק לשם ההבהרה נציין, כי מי שמבקש לנקוט עמדה הסותרת את העמדה של רשות המיסים, חייב בהתאם לסעיף 131 לדווח במקרה בו היא מעניקה חסכון מס העולה על 5 מיליון ₪ בשנת המס או העולה על 10 מיליון ₪ במהלך ארבע שנות מס.
לפני סיום: בשונה מהוראות הפקודה המתייחסות לחברות "שקופות" כגון חברה משפחתית וחברת בית, שעל פיהן מחושבת ההכנסה החייבת או ההפסד של החברה מכלל המקורות במישור החברה ולאחר מכן, התוצאה הסופית (ההכנסה החייבת או ההפסד) מיוחסת לבעל המניות, על פי סעיף 62א(א) לפקודה, יש לחשב את ההכנסה החייבת שמקורה בפעילות בעל המניות באופן נפרד משאר הכנסות החברה ולייחס אותה לבעל המניות כאמור לעיל. בהתאם לכך, לא יהיה ניתן לקזז הפסדים שמקורם בהכנסות אחרות של החברה, בין שמדובר בהפסד שוטף ובין מועבר משנים קודמות, מההכנסה אשר תיוחס לבעל המניות.
אך מה קורה בסיטואציה שכלל לא התכוונתם להפוך לחברת ארנק? האם עדיין הסעיף יחול עליכם? האם יש בידם מה לעשות על להימנע מהסדר המס האגרסיבי אותו מציע הסעיף? ובכלל מה המשמעות המעשית של הסדר מס זה?