האם קביעת ה OECD במסגרת ה Pillar 2 הינה דבר חיובי על הכלכלה העולמית?
המאמר התפרסם לראשונה באתר
16.2.2022
אתגרי המס העולים מתהליך דיגיטליזציה (Digitalization) הובילו קשת רחבה של מדינות – בהובלת ה OECD, להגיע להסכם רחב לקביעת מס מינימום עולמי. מטרת ההסכם היא להגביל את תחרות המס וכנגזרת ממנה את "המרוץ לתחתית" על שיעורי מס החברות, וזאת על ידי קביעת רף מינימלי של שיעור המס האפקטיבי החל על השקעות חוצות גבולות הנעשות בידי תאגידים רב לאומיים.
בפן החיובי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס חברות יגדיל את ההכנסות ממיסים הנגבה על ידי מדינות ברחבי העולם (בהתאם לניתוח של כלכלני ה OECD קביעת מס חברות מינימלי בשיעור של 15% יגדיל את הגביה בכ- 70 מיליארד דולר). לעומת זאת, בפן השלילי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס החברות עלול להוביל לאפקט צינון מצד חברות רב לאומיות, בעת קביעתם את אסטרטגיית ההשקעה שלהם. וכפועל יוצא מכך לפיחות בהשקעות חוץ הישירות (Foreign direct investment – FDI) ולהאטה בצמיחת הכלכלה העולמית. על האמור יש לציין, כי משבר הקורונה לא פסח גם על ה FDI. באפריל השנה, פרסם ה OECD, כי שיעור ההשקעות חוץ הישירות העולמי צנח - ב 38% במהלך שנת 2020 – לרמתו הנמוכה ביותר משנת 2005.
[הבהרה: השקעת חוץ ישירה הינה, השקעה שבוצעה על ידי חברה או יחיד ממדינה א' במדינה ב'. ככלל השקעה חוץ ישירה מתרחשת כאשר משקיע מקים פעילות עסקית במדינה או שמשקיע בנכס עסקי שאינו מדינת התשובות שלו].
כאשר בוחנים את מפת זרימת ההון העולמית מגלים, כי חלק ניכר מהשקעות החוץ הישירות ברחבי העולם, מתרחשות דרך מדינות עם שיעורי מס חברות נמוך ובירוקרטיה מצומצמת המקלה על משקיעים להקים או להרחיב או לנהל את עסקיהם באופן מיטיב. ביטול הטבת המס (על ידי קביעת רף מינימלי) המעניקות מדינות אלה, ישפיע באופן ישיר על היוזמה ודרך עשיית העסקים בהשקעות רב מדינתיות – כאשר חברה רב לאומיות בוחנת היכן להשקיע (בעת החלטתה להתרחב באופן גלובלי), שיקול המס מהווה נדבך משמעותי.
דוגמה להמחשה
חברה א', הינה חברה רב לאומית גדולה הפועלת דרך מדינות עם משטרי מס נמוכים וזאת בכדי למזער את סך המס המשולם על ידיה וזאת על ידי מודל עסקי המאפשר לה לתעל את השקעותיה למדינות אלו. כפועל יוצא מהאמור, שיעור המס האפקטיבי של החברה הינו 5% ללא תלות לפעילותה העסקית ברחבי העולם. חברה ב', הינה חברה קטנה וחסרת משאבים ביחס לחברה א'. משכך, חב' ב' מקדישה תשומת לב רבה לשיעורי המס שחלים עליה. שתי החברות שוקלות עתה, היכן להתרחב ולהשקיע מחוץ למדינתם.
מדינה א' בעלת שיעור מס חברות של 23%, בעלת תשתית מעולה, עובדים איכותיים ופוטנציאל שוק רחב. לעומתה מדינה ב' בעלת שיעור מס חברות של 12.5% , בעלת תשתית לא טובה, עובדים עם קישורים בחסר והיא לא בעלת פוטנציאל לחשיפה לשוק.
[נקודה למחשבה: בעולם בו מדיניות המס הינה מהווה משקל לקבלת החלטה עסקית, שתי החברות היו משקיעות במדינה שיש לה את התשתית הטובה ביותר, שוק עבודה פורה וקרבה לשווקים זרים. אך בעולם ששיקול המס מהווה נדבך משמעותי, ככל הנראה חברות א' וב' יבחרו מדינות אחרות לבצע בהן את השקעתם].
מכיוון שחב' א' בעלת מודל עסקי המאפשר לה למזער את שיעור המס האפקטיבי שלה, היא תבחר להשקיע במדינה א' שיותר מתאימה לצרכיה. מנגד חב' ב' ככל הנראה תבחר במדינה ב' שכן, החב' עשויה לחשוב שהכסף שייחסך במיסים יפצה על העלויות בשיפור התשתית ובפיתוח קישורי כוח העבודה.
שיעור מס חברות עולמי מינימלי של 15%: במצב זה שתי החברות יתמודדו עם העלאה בשיעור מס החברות המשולם על ידם. חברה א' לא תהנה יותר משיעור מס חברות אפקטיבי של 5% וחברה ב', תאלץ להוסיף 5% מס.
מצב זה ככל הנראה ישפיע על אופן פעילותן של שתי החברות. בעוד חברה א' תמשיך לנהל את פעילותה במדינה עם שיעור מס החברות הגבוה, היא ככל הנראה תצמצם את אסטרטגיית השקעותיה במדינה זו בעתיד, תוך צמצום פעילותה התומכת בהשקעות החוץ שלה במדינת הבית. מבחינת חברה ב', ככל והעלויות לשיעור מס החברות העולמי המינימלי יהיו גבוהות מידי, החברה עשויה להירתע מלהתרחב בעתיד ואף למכור בהווה את פעילותו מחוץ למדינת הבית. ובנוסף גם חב' זו תצמצם את פעילותה התומכת בהשקעות החוץ שלה במדינת הבית.
לפני סיום
כפי שראינו לעיל, בהחלט עשוי להיות מצב ששיעור מס חברות עולמי מינימלי עשוי להוביל למצב של הקפאה או ביטול השקעות חוץ וגם למצמוצם בכוח העבודה התומך בפעילות החוץ במדינת הבית של החברה. מצב זה יוביל לפגיעה הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות ובאופן כללי להאטה בצמיחה הכלכלית העולמית. טוב יעשו קובעי המדיניות אם ייקחו שיקול זה בחשבון וימצאו לכך פתרון. העולם חווה לא מעט זעזועים כלכלים ואחרים עקב משבר הקורונה ומשכך הוא גם רגיש יותר לשינויים קיצוניים.
