הופעת האינטרנט אפשרה שיתוף והעברת מידע מכל קצוות תבל. השילוב המהיר של טכנולוגיה דיגיטלית בחיינו יצר בעצם עולם ללא גבולות. צרכנים ממדינה אחת יכולים כעת לגשת לשירותים ולמוצרים של חברה במדינה אחרת, ללא צורך בנוכחות פיזית של החברה מספקת השירות. יתר על כן, צוותי פיתוח ומחקר ממדינות שונות יכולים לשתף פעולה בפרויקטים חדשניים או לספק שירותים לצרכן ממדינה אחרת. פירוק הגבולות המסורתיים והזרמת הון לתעשיית ההייטק העולמית עוררו מתחים ותחרות בין מדינות המתמודדות על חלקן בהכנסות ממסים של הכלכלה הדיגיטלית.
בשנים האחרונות, לשני אירועים מרכזיים הייתה השפעה עמוקה על מיסוי תעשיית ההייטק: פרסום כללי ה-BEPS על ידי ארגון ה-OECD ורפורמת המס בארה"ב. כללי ה-BEPS נועדו להילחם בתכנון מס לא לגיטימי על ידי הפניית רווחים למקלטי מס והבטחת מיסוי פעילות כלכלית-דיגיטלית במקום בו נוצר או נצרך הערך. רפורמת המס בארה"ב, בינתיים, העניקה הטבות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה רב לאומיות, חברות בבעלות אמריקאים וחברות הפועלות בארה"ב על מנת לתמרץ את פעילותן הכלכלית לחזור לארה"ב. השינויים המפליגים במיסוי הבינלאומי ובמיסוי הכלכלה הדיגיטלית לא נעלמו מעיניהם של תעשיית ההייטק הישראלית. רשות המסים בישראל הגיבה בפרסום מספר עמדות בנושא מיסוי פעילות דיגיטלית, תוך יישור קו עם מדינות העולם.
מתוך הבנה שתעשיית ההייטק הישראלית היא הכוח המניע מאחורי כלכלת המדינה, מדינת ישראל נקטה בפעולה נחרצת למתן תמריצי מס נדיבים לחברות המקימות מרכזי פיתוח בישראל ולמשקיעים המזרימים הון למדינה. זאת על מנת להבטיח שתעשיית ההייטק הישראלית תישאר תחרותית ואטרקטיבית למשקיעים וחברות בינלאומיות, תוך מתן בטחון מס הנדרש ליחידים ולחברות בנוף דיגיטלי המשתנה במהירות. למשרדנו המומחיות והיכולת להבטיח שתמריצים אלו או הטבות המס השונות, ינוצלו במלוא הפוטנציאל שלהם.