אמנות למניעת כפל מס:

אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, מתוות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים בעלי זיקה למדינת ישראל ולמדינה האחרת. למעשה מטרת האמנות למניעת כפלי מס הינה לפתור מצבים העשויים להוביל לכפל מס וזאת על ידי, קביעת זכות מיסוי בלעדית לאחת מהמדינות או שאחת המדינות תהיה בעלת זכות מיסוי ראשונית והמדינה האחרת בעלת זכות מיסוי שיורית.

דוגמאות להמחשה

אמנת מס ישראל - ארה"ב

סיגל הינה תושבת ישראל, בשנת 2020 מכרה סיגל מניה זרה הנסחרת בבורסה בארה"ב ברווח. בהתאם להוראות סעיף 15(1) לאמנה בין ישראל לארה"ב, למדינת ישראל זכות מיסוי בלעדית והרווח שנוצר לסיגל ממכירת המניה לא יהיה בר מיסוי בארה"ב (יש להבהיר, כי בכדי לפשט את הדברים לא עמדנו על כל התנאים המנויים באמנה בכדי להנות מהפוטר ממס בארה"ב– הח"מ). מנגד בישראל, תחויב סיגל בשיעור מס של 25%.

הגבלות לשיעורי המס על הכנסות אחרות הקבועות באמנה אשר ברות מיסוי בישראל ובארה"ב:

ריבית: 17.5% או 10% (תלוי נסיבות)

דיבידנד: 25% או 20% או 15% או 12.5% או 0 (תלוי נסיבות)

תמלוגים: 15% או 10% 0 (תלוי נסיבות)

אמנת מס ישראל – שוויץ

דני הינו עולה חדש (ראו התייחסות בהמשך – ח"מ), בשנת 2019 מכר דני מניה זרה הנסחרת בבורסה בשוויץ ברווח. בהתאם לסעיף 13(5) לאמנה בין ישראל לשוויץ, למדינת ישראל זכות מיסוי בלעדית והרווח שנוצר לדני לא יהיה בר מיסוי בשוויץ (יש להבהיר, כי בכדי לפשט את הדברים לא עמדנו על כל התנאים המנויים באמנה בכדי להנות מהפוטר ממס בשוויץ – הח"מ). על האמור יש להוסיף, כי מכוח הדין הפנימי בישראל (סעיף 97(ב)(1) לפקודת מס הכנסה) דני גם יהיה פטור מהרווח שנוצר לו בישראל, כך שהלכה למעשה הרווח הון בידי דני פטור ממס לחלוטין. אם נניח שדני אינו עולה חדש אלא תושב ישראל "רגיל", אזי במצב זה דני היה ממוסה בישראל (בלבד) על הרווח שנוצר לו בשיעור 25%.  

הגבלות לשיעורי המס על הכנסות אחרות הקבועות באמנה אשר ברות מיסוי בישראל ובשוויץ:

ריבית: 10% או 5% (תלוי נסיבות)

דיבידנד: 15%- 0 (תלוי נסיבות)

תמלוגים: 5%

אך מה קורה במצב בו יש לנו הפסד ממכירת נייר ערך זר? כיצד אנו מקזזים את ההפסד? חשוב להבהיר, כי "הפסד" הינו נכס בידי היחיד והוא רשאי לעשות בו שימוש (בהתאם להגבלות שונות הקבועות בדין) בכדי להפחית את חבות המס שלו.

קיזוז הפסדים מניירות ערך זרים:

במצב דברים ה"רגיל" בואו הפסד ההון מנייר הערך הזר אינו מושפע משער המטבע, יש לבצע את קיזוז ההפסד בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 92 לפקודת מס הכנסה:

שלב א': תחילה יש לקזז את ההפסד מנייר הערך הזר כנגד רווח מנייר ערך זר או כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בגין אותו נייר ערך זר או כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל נייר ערך זר אחר, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 25%/ 30% (דיבידנד) או 25%/ 15% (ריבית) – והכל באותה שנת מס.

שלב ב': קיזוז יתרת ההפסד ההון מנייר הערך הזר כנגד רווח הון או שבח בישראל באותה שנת מס.

שלב ג': ככל ונותר הפסד הון מנייר הערך הזר, הוא יועבר לשנת המס הבאה ויקוזז כנגד רווח הון בלבד, ובלבד שיקוזז תחילה כנגד רווח ממכירת נייר ערך זר (בכדי להנות מזכות זו, על היחיד להגיש דו"ח בשנת המס שנוצר ההפסד).

דוגמא: בשנת 2019 תיק המניות של דני הרוויח/ הפסיד באופן הבא:

מניה א' (זרה) – הפסד הון 200

דיבידנד מניה א' - 20

מניה ב' (זר) – רווח הון 50

מניה ג' (ישראלית) – רווח הון 100

בהתאם לנתונים לעיל ולמנגנון הקיזוז, תחילה יש להפחית את הדיבידנד ששולם ממניה א' (200-20 = 180) ואח"כ להפחית את רווח ההון ממניה ב' (180-50 = 130) ולבסוף להפחית את רווח ההון ממניה ג' (130-100 = 30). את הפסד ההון שנותר יהיה בידיו לקזז בשנים הבאות בהתאם לאמור בשלב ג' לעיל.

אך מה הדין, כאשר ההפסד שנוצר ליחיד ממכירת נייר ערך זר, הינו כתוצאה מירידה בשער המטבע?

סעיף 91 לפקודת מס הכנסה (הדן במיסוי רווח הון) קובע, כי יש למסות רק את רווח ההון הריאלי בלבד קרי – הסכום האינפלציוני מחולץ מתוך הרווח שעשה היחיד ממכירת נייר הערך הזר ולא נילקח בחשבון בעת חישוב המס.

דוגמא: דני רכש נייר ערך זר ב – 50$ (לפי יחס המרת מטבע של 3 ₪ ל – 1$), בחלוף זמן מה מכר דני את נייר הערך הזר ב – 100$ (לפי יחס המרת מטבע של 4 ₪ ל – 1$). לכאורה הרווח של דני הינו 250 ₪ ( 400-150), אך היות ואין לקחת בחשבון את הגידול בשער המטבע, דני ימוסה על הרווח הריאלי ( 200 ₪ ) בלבד.

לגישת רשות המיסים, שהתקבלה בבית המשפט העליון, לאור סעיף 92(א)(1) יש להחשיב "הפסד הון" רק סכום שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס קרי – אין להתיר קיזוז הפסד שנוצר ליחיד בהיותו הפסד הנובע מירידת שער חליפין. נבהיר, כי גישת רשות המיסים (שאושררה בבית המשפט העליון במספר הליכים), היוותה סלע מחלוקת רב שנים בין נישומים לרשות המיסים.

דוגמא: דני רכש נייר ערך זר ב – 50$ (לפי י חס המרת מטבע של 3 ₪ ל -1$), בחלוף זמן מה מכר דני את נייר הערך הזר ב – 60$ (לפי יחס המרת מטבע של 2 ₪ ל – 1$). לכאורה נוצר לדני הפסד הון בגובה 30 ₪ (150-120), אך היות ואין לקחת בחשבון את הפיחות בשער המטבע לדני לא נוצר הפסד הון בר קיזוז.

אחרי שעמדנו על מנגנון קיזוז ההפסדים מניירות ערך זרים וכיצד באפשרותנו לעשות שימוש בהפסד ההון שנוצר לנו, עלינו לעמוד על מאפיין נוסף הנוגע למערך הדיווח לפעילתנו בשוק ההון. מאפיין זה הינו חובת הניכוי במקור החלה על המשלם למוכר נייר ערך.

ניכוי מס במקור:

ניכוי מס במקור הינו החובה החלה על המשלם, במקרה שלנו התאגיד באמצעותו אנו פועלים, בנק או בית השקעות או כל ישות אחרת – התאגיד, לנכות מיסים מהתשלום המועבר ליחיד (בגין מכירה של נייר הערך) ולהעבירו לרשות המיסים. נבהיר, כי בעוד החובה לתשלום המס חלה על היחיד החובה לנכות מס במקור חלה על התאגיד.

בהתאם לתקנות מס הכנסה, כי יש לנכות מרווח ההון שוצר ליחיד בגין מכירת נייר הערך את שיעורי המס הבאים:

נייר ערך "רגיל" – 25%

נייר ערך שאינו צמוד למדד – 15%

מכירה בחסר "שורט" - בשלב ראשון ישנו ניכוי מס במקור בשיעור הנע בין 0.5% - 5% ובשלב שני השלמה ל – 15% או 25% (ביום המכירה).

נבהיר, כי אין המדובר בתשלום המס הסופי בו עשוי להיות חייב היחיד, אלא רק מקדמה עבור תשלום המס אשר חייב בו היחיד.

נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו ליחיד ישנו גם רווחים וגם הפסדים בתיק המניות? במצב זה קובעות תקנות מס הכנסה, כי בחישוב רווח ההון על ידי התאגיד לצורך ניכוי המס, על התאגיד לקזז הפסדי היחיד בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (עליו עמדנו לעיל), ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:

א. ההפסד הון נוצר ממכירת נייר ערך שהיה בניהולו של התאגיד.

האמור מעלה שתי בעיות: בעיה ראשונה: מה קורה במצב בו היחיד העביר את ניהול תיק המניות שלו לתאגיד ב', בעוד הפסד ההון נוצר בזמן ניהול תיק המניות בתאגיד א'? בעיה שנייה: היחיד מבחירתו שלו בוחר לנהל שני תיקי מניות בשני תאגידים שונים. הפסד ההון נוצר בתיק המתנהל אצל תאגיד א' ורווח ההון בתאגיד ב' – מה בידי היחיד לעשות במצב זה? בשני המקרים בידי היחיד לפנות לפקיד השומה בבקשה לאשר לתאגיד לקזז הפסדים מניירות ערך שנוצרו אצל תאגיד אחר.

ב. הרווח הון, נותר באותה שנת מס שבה נוצר הפסד ההון (בין לפני מועד יצירת ההפסד ובין לאחריו).

נבהיר, כי מהאמור אנו למדים, כי בידי היחיד לדרוש קיזוז הפסד הון מרווח הון שנוצר בידיו גם אם הוא קדם להפסד ההון.

דוגמא להמחשה: בחודש 2/2019 נוצר לדני רווח הון בגובה 100 ₪ שבגינו ניכה לו במקור התאגיד 25% קרי – 25 ₪ . בחודש 4/2019 נוצר לדני הפסד הון בגובה 50 ₪. בהתאם לתקנות (ובמקרה בו דני עומד בתנאי מנגנון קיזוז ההפסדים) יהיה באפשרות דני לדרוש, כי יקזזו לו את הפסד ההון בגובה 50 ₪ מרווח ההון בגובה 100 ₪, כך שהניכוי במקור בגין רווח ההון של דני יהיה 25% מ-50 ₪ (100-50) קרי 12.5 ₪ ולא 25 ₪.

עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר:

במדינת ישראל 2020, אם אתה עולה חדש או תושב חוזר ותיק או תושב חוזר אתה פחות או יותר המלך. כמעט כל מה שרשמנו עד כה אינו רלוונטי ליחיד העונה לאחת מן ההגדרות הללו. בעוד תושב ישראל ישלם מס על הכנסתו מנייר ערך זר, עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר ייהנו מפוטר ממס מהכנסה זו.

פטור ממס על הכנסות פאסיביות (ריבית או דיבידנד):

עולה חדש ותושב חוזר ותיק: פטור ל -10 שנים.

תושב חוזר: פטור ל-5 שנים.

פטור ממס על הכנסה ממכירת נייר ערך זר:

עולה חדש ותושב חוזר ותיק: פטור ממס ל -10 שנים.

תושב חוזר: פטור ממס ל -10 שנים.

· נציין כי על יחיד המבקש להנות מהטבות המס, לעמוד בתנאי פקודת מס הכנסה להיותו עולה חדש או תושב חוזר ותיק או תושב חוזר וגם לתנאים הנוספים הנוגעים לפטור ממס על הכנסתו מנייר ערך זר.

סוף דבר:

יחיד אשר ידע לנצל נכון את נכסיו, ייהנה מיתרון משמעותי. התקופה הלא פשוטה העוברת בצורה רוחבית על כלל המשק, מצריכה שיקול דעת ועשייה נכונה. מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום בכדי לבחון הכיצד באפשרותכם להקטין את חשיפת המס מפעולתכם בשוק ההון מחוץ לישראל וכמו כן לשקלול צעדיכם.