האתגרים המרכזיים בישראל והשלכותיהם על חברות טכנולוגיה

1. המחסור בהון אנושי מתקדם

הסקירה הכלכלית של ה-OECD מזהה פער משמעותי העלול להשפיע על תעשיית הבינה המלאכותית בישראל: מחסור בבוגרי תארים מתקדמים בתחומי המפתח. ישראל מייצרת מספר מרשים של בוגרי תואר ראשון בתחומים הרלוונטיים לבינה מלאכותית (4% מקבוצת הגיל הרלוונטית), אך שיעור בוגרי התארים המתקדמים נמוך משמעותית (פחות מ-1%).

המשמעות עבור חברות טכנולוגיה היא אסטרטגית: כ-66% מהעובדים בתחום הבינה המלאכותית בעולם הם בעלי תואר שני או דוקטורט, לעומת 12% בלבד בקרב מפתחי תוכנה בישראל בכלל. חברות המתכננות פעילות בתחום הבינה המלאכותית בישראל עשויות להיתקל בקשיים בגיוס כוח אדם מתאים, ועליהן לפתח אסטרטגיות ארוכות-טווח למשיכה ופיתוח של הון אנושי.

‍

2. פערי מגדר וגיוון

נקודה נוספת שעולה בסקירה הכלכלית היא הפער המגדרי המשמעותי בתחום הבינה המלאכותית, כאשר נשים מהוות רק 23% מאנשי המקצוע בתחום. כמו כן, קיים שיעור השתתפות נמוך של חרדים (3.5%) וערבים (1.7%) בתעשיית ההיי-טק בכלל.

הסקירה מציעה הערכה כלכלית לפיה סגירת פערי ההשתתפות והפריון בין קבוצות האוכלוסייה צפויה להגדיל את התמ"ג לנפש בישראל ב-3.5% בתוך עשור וב-6.6% עד 2060.

עבור חברות טכנולוגיה, המשמעות היא שגיוון תעסוקתי אינו רק עניין של אחריות חברתית אלא גם אסטרטגיה עסקית לטווח ארוך, במיוחד לאור המחסור הכללי בכוח אדם מיומן.

‍

3. חדשנות במערכת המס - לקחים לחברות

הסקירה הכלכלית מציגה את פרויקט "חשבוניות ישראל" כמקרה מבחן מוצלח של שימוש בבינה מלאכותית במערכת המס. מערכת זו, שהושקה במאי 2024, זיהתה עד ספטמבר 2024 חשבוניות פיקטיביות בשווי של 9 מיליארד ₪, ומנעה הפסד של 1.5 מיליארד ₪ בהכנסות מע"מ.

הלקח לחברות הוא שיש להיערך לשינויים משמעותיים באכיפת המס בישראל, עם דגש על שימוש גובר בטכנולוגיות מתקדמות. חברות צריכות להקפיד על דיווחים מדויקים ותיעוד נאות של עסקאותיהן, ולשקול התאמת מערכות ה-ERP שלהן לדרישות הדיווח המתפתחות.

‍

המלצת ה-OECD: שינוי פרדיגמה בתמריצי המס לחדשנות

אחת ההמלצות המרכזיות בסקירה הכלכלית של ה-OECD היא:

"Consider replacing the current system of preferential tax rates for IP-based income with a broader system of tax credits for R&D expenditure with cash refunds or carry-forward provisions."— OECD, OECD Economic Surveys: Israel 2025

המלצה זו מציעה מעבר ממודל של שיעורי מס מועדפים על הכנסות, למודל של זיכויי מס על הוצאות.

‍

השלכות אפשריות על חברות טכנולוגיה

שינוי פרדיגמה כזה, אם ייושם, עשוי להשפיע משמעותית על תכנון המס של חברות טכנולוגיה הפועלות בישראל:

1. השפעה על תזרים המזומנים - מעבר ממודל המעניק הטבות על הכנסות למודל המעניק זיכויים על הוצאות עשוי לשנות את העיתוי בו חברות נהנות מהטבות המס. הדבר חשוב במיוחד לחברות צעירות המשקיעות במו"פ אך טרם הגיעו לרווחיות.
2. שינוי בכדאיות של מבני פעילות - חברות בינלאומיות המתכננות את מבנה הפעילות הגלובלי שלהן עשויות לצטרך לבחון מחדש את מיקום פעילויות המו"פ והקניין הרוחני שלהן.
3. פישוט פוטנציאלי - מודל של זיכויי מס על הוצאות מו"פ עשוי להיות פשוט יותר ליישום ולתיעוד מאשר משטר מס מבוסס "נקסוס" המחייב תיעוד מורכב של הקשר בין פעילות המו"פ לבין ההכנסות.

‍

הזדמנויות אסטרטגיות לישראל והשלכותיהן על לקוחות

לאור הממצאים במאמר ובדוח, אנו מזהים חמש הזדמנויות אסטרטגיות, וכן את השלכותיהן על חברות וגופי השקעה:

1. רפורמה במבנה תמריצי המס

הזדמנות למדיניות: מעבר הדרגתי ממודל המבוסס על הטבות בשיעורי מס על הכנסות, למודל המתמקד בזיכויי מס על הוצאות מו"פ.

השלכות ללקוחות: חברות בשלבי פיתוח מוקדמים עשויות להרוויח מזיכויי מס החלים על הוצאות, גם בהיעדר הכנסות משמעותיות. מנגד, חברות רווחיות המייצרות הכנסות משמעותיות מקניין רוחני עשויות להעדיף את המודל הקיים. התכנון האסטרטגי ארוך-הטווח צריך לקחת בחשבון את כיוון השינוי הפוטנציאלי.

‍

2. השקעה ממוקדת בהון אנושי מתקדם

הזדמנות למדיניות: הרחבת יכולות ההשכלה הגבוהה בתחומי הבינה המלאכותית, במיוחד בתארים מתקדמים.

השלכות ללקוחות: חברות טכנולוגיה צריכות לשקול השקעה בתכניות הכשרה פנים-ארגוניות, בשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, ובתכנון אסטרטגיות גיוס בינלאומיות. הדבר רלוונטי במיוחד לחברות המפתחות או מטמיעות פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים.

‍

3. תמריצים לגיוון והכללה

הזדמנות למדיניות: שילוב תמריצי מס ייעודיים לחברות המקדמות גיוון, ושיפור החינוך בתחומי הליבה באוכלוסיות מגוונות.

השלכות ללקוחות: חברות המקדמות אסטרטגיות גיוון אפקטיביות עשויות להרוויח פעמיים: הן מהרחבת מאגר הכישרונות הפוטנציאלי והן מתמריצים פיסקליים עתידיים. מומלץ לבחון את מדיניות הגיוון וההכללה הארגונית ואת התאמתה לאסטרטגיה העסקית ארוכת-הטווח.

‍

4. פישוט אדמיניסטרטיבי

הזדמנות למדיניות: פישוט משמעותי של דרישות התיעוד, במיוחד לחברות קטנות ובינוניות.

השלכות ללקוחות: חברות צריכות להיערך לשינויים פוטנציאליים בדרישות התיעוד והדיווח, ולשקול מראש מערכות מידע שיקלו על עמידה בדרישות אלה. חברות קטנות ובינוניות במיוחד עשויות להרוויח מפישוט פוטנציאלי בעלויות הציות.

‍

5. הרחבת האימוץ של טכנולוגיה במערכת המס

הזדמנות למדיניות: הרחבת השימוש בבינה מלאכותית ליישומים נוספים במערכת המס, בדומה לפרויקט "חשבוניות ישראל".

השלכות ללקוחות: חברות צריכות להיערך למערכת אכיפת מס משוכללת יותר, המשתמשת בכלי בינה מלאכותית לזיהוי אנומליות. שקיפות בדיווחים ותיעוד נאות של עסקאות יהפכו לחשובים אף יותר.

‍

סיכום והמלצות

הניתוח המשולב של מאמר הדעה והסקירה הכלכלית של ה-OECD מצביע על נקודת מפנה אפשרית במדיניות תמריצי המס לחדשנות בישראל. בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית מואצת בהובלת בינה מלאכותית, חברות טכנולוגיה צריכות להיערך לשינויים אפשריים בסביבה הרגולטורית.

המלצות ללקוחות

1. תכנון פיסקלי גמיש - פיתוח אסטרטגיות מס הלוקחות בחשבון את השינויים האפשריים במעבר ממודל מבוסס הכנסות למודל מבוסס הוצאות.
2. תכנון אסטרטגי לכוח אדם - פיתוח תכניות ארוכות-טווח לגיוס, הכשרה ושימור כוח אדם מיומן בתחומי הבינה המלאכותית, תוך התחשבות במחסור הנוכחי והצפוי.
3. בחינת מדיניות הגיוון וההכללה - יישום אסטרטגיות אפקטיביות לגיוון תעסוקתי, לא רק כאחריות חברתית אלא כמנוף עסקי.
4. מוכנות לשינויים בדרישות דיווח ותיעוד - היערכות מוקדמת למערכות מידע שיתמכו בדרישות דיווח ותיעוד מתפתחות.
5. ניצול הזדמנויות במעבר - תקופות מעבר בין משטרי מס מציעות לעתים הזדמנויות ייחודיות לתכנון פיסקלי אופטימלי. חברות צריכות להיות ערות לשינויים ולהיוועץ עם מומחים לגבי ההשלכות הספציפיות לפעילותן.

משרדנו עוקב מקרוב אחר התפתחויות אלה ומספק ייעוץ מותאם אישית לחברות טכנולוגיה וחדשנות באשר להשלכותיהן. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לייעוץ מקצועי בנושא תמריצי מס לחדשנות ולהשפעות האפשריות של השינויים המתוארים על פעילותכם העסקית.