מיסוי הכנסות בעל שליטה

סעיף 62א החדש מציג שלושה מסלולי מיסוי מרכזיים:

• המסלול הראשון מתייחס להכנסות מפעילות כנושא משרה או ממתן שירותי ניהול בחבר בני אדם אחר. במקרים אלה, ההכנסה תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית של בעל השליטה, למעט כאשר הוא מחזיק ב-25% או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני האדם המקבל את השירותים.
• המסלול השני עוסק במצבים המדמים יחסי עובד-מעביד. כאשר 70% או יותר מהכנסות החברה נובעים משירות לאדם אחד במשך 22 חודשים לפחות מתוך תקופה של שלוש שנים, יראו את פעולות היחיד כפעולות עובד עבור מעסיק. הוראה זו נועדה להתמודד עם תופעת "עובדי חברות הארנק".
• המסלול השלישי מתייחס להכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית. הכנסה חייבת מפעילות כזו, בהפחתת סכום השווה למכפלה של 25% בהפרש שבין ההכנסה לבין תשלומים לחברה קשורה, תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית של בעל מניות פעיל.

‍

תשלומים בין חברות קשורות

הרפורמה מקדישה תשומת לב מיוחדת לסוגיית התשלומים בין חברות קשורות. החוק מגדיר "תשלומים לחברה קשורה" כתשלומים המותרים בניכוי בחישוב הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, אשר שולמו לחברה שיש לחברה המשלמת יחסים מיוחדים עימה. המחוקק קובע כי יש לבחון האם המטרה העיקרית של הקמת החברה הקשורה או התשלום אליה היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה. נדרשת גם הצהרה מהחברה המשלמת שהתשלומים לא נועדו למטרות אלו.

‍

חבר בני אדם מוחזק

היבט משמעותי נוסף ברפורמה הוא ההתייחסות לחבר בני אדם מוחזק. המונח מוגדר כחבר בני אדם שחברת המעטים מחזיקה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% לפחות מהזכות לרווחים. ההגדרה כוללת סייג חשוב - היא אינה חלה על חבר בני אדם שרוב שוויו מקורו בנכסים מיוחדים מוחזקים.

‍

החוק מאפשר הפחתת הלוואות שניתנו לחבר בני אדם מוחזק עד גובה ההפסדים המועברים שלו, מוכפל בחלקה של חברת המעטים באמצעי השליטה. הקלה זו נועדה למנוע כפל מיסוי ולהכיר במציאות העסקית של קבוצות חברות.

‍

מיסוי רווחים לא מחולקים

‍

הרפורמה מציגה שתי מערכות מקבילות למיסוירווחים לא מחולקים:

• הראשונה, המעוגנת בסעיף 77, מאפשרת למנהל רשות המסים להורות על מיסוי רווחים שלא חולקו כאשר החברה לא חילקה דיבידנד בשיעור של 50% לפחות מרווחיה תוך חמש שנים ורווחיה הנצברים עולים על עשרה מיליון שקלים חדשים.
• המערכת השנייה, המעוגנת בסימן ג' החדש, קובעת תוספת מס אוטומטית בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו. סעיף 81ג קובע מנגנון מורכב לחישוב הרווחים העודפים, המתחשב בסכום בסיסי של 750,000 שקלים חדשים, בהוצאות השנתיות של החברה, ובעלות נכסיה בניכוי נכסים מיוחדים.

‍

בנקודה זו חשוב להדגיש כי, הרפורמה יוצרת מערכת משולבת של סיווג הכנסות ומיסוי רווחים לא מחולקים. סעיף 62א והסעיפים 81ב-81ו פועלים במקביל ומשפיעים זה על זה. כך למשל, הכנסה שסווגה כהכנסת עבודה לפי סעיף 62א תשפיע על חישוב הרווחים העודפים לצורך תוספת המס לפי סעיף 81ב. בנוסף, תשלום משכורת לבעל שליטה שהכנסתו סווגה מחדש לפי סעיף 62א, יופחת מבסיס הרווחים העודפים לצורך חישוב תוספת המס.

‍

הוראות מעבר והקלות מיוחדות

הרפורמה כוללת מערכת מקיפה של הוראות מעבר והקלות. חברות שיחלקו דיבידנדים עד נובמבר 2025 יזכו לפטורים מתוספת המס לתקופות שונות, בהתאם לשיעור החלוקה. במקביל, נקבעה הוראת שעה המאפשרת פירוק חברות מעטים בשנת 2025 תוך קבלת הקלות מס משמעותיות.

‍

מנגנוני דיווח ופיקוח

סעיף 81ה מחייב חברות מעטים לדווח במסגרת הדוח השנתי על סכום תוספת המס, תוך פירוט החישוב. החוק גם מחייב דיווח שנתי לוועדת הכספים של הכנסת במשך ארבע שנים על יישום החוק והשלכותיו, כולל נתונים על הכנסות המדינה מהרפורמה ומספר החברות המושפעות.

‍
היערכות תפעולית נדרשת

הרפורמה מחייבת היערכות תפעולית משמעותית. חברות נדרשות להתאים את מערכות המידע שלהן כדי לעקוב אחר הפרמטרים השונים הנדרשים לחישוב תוספת המס. נדרש תיעוד מפורט של נכסים מיוחדים, מעקב אחר שיעורי רווחיות, וניהול מדויק של תשלומים לחברות קשורות.

בנוסף, נדרשת היערכות חשבונאית מיוחדת לחישוב הרווחים העודפים. החוק מגדיר מנגנון חישוב מורכב המחייב מעקב אחר מספר פרמטרים, כולל הוצאות החברה, עלות נכסיה, והתאמות שונות. חברות צריכות לוודא שמערכות הדיווח שלהן מסוגלות לספק את המידע הנדרש באופן מדויק ועקבי.

‍

המלצות מעשיות וצפי להתפתחויות עתידיות

הרפורמה במיסוי חברות מעטים מחייבת חשיבה מחודשת על אופן התנהלות החברות ותכנון המס שלהן. בעלי חברות מעטים נדרשים לבחון את מצבם בראייה כוללת, תוך התחשבות במספר שיקולים מרכזיים.

‍

תכנון מדיניות חלוקת רווחים מהווה את הסוגיה המרכזית הדורשת התייחסות מיידית. חברות צריכות לערוך ניתוח מעמיק של צרכי המזומנים העסקיים שלהן אל מול העלות הכלכלית של תוספת המס החדשה. חשוב לזכור כי הוראות המעבר מספקות חלון הזדמנויות ייחודי עד נובמבר 2025, שלאחריו יחול משטר המס החדש במלואו.

‍

נדרשת גם בחינה מחודשת של מבני החזקות ואופן התנהלות הקבוצה העסקית. חברות הפועלות באמצעות מספר חברות מעטים צריכות לשקול את ההשלכות של הרפורמה על מבנה הפעילות שלהן. במקרים מסוימים, איחוד פעילויות או שינוי מבנה עשויים להיות כדאיים בהתחשב במשטר המס החדש.

‍

בהיבט התפעולי, נדרשת היערכות מיידית למשטר הדיווח החדש. חברות צריכות לוודא שמערכות המידע שלהן מותאמות לדרישות החדשות ושקיימים תהליכי עבודה מסודרים לתיעוד ומעקב אחר הפרמטרים הרלוונטיים לחישוב תוספת המס. תשומת לב מיוחדת נדרשת לתיעוד עסקאות עם צדדים קשורים ולמעקב אחר שיעורי הרווחיות.

‍

מילים אחרונות

רפורמת המס של 2025 מהווה שינוי מהותי במערכתהמיסוי הישראלית. החוק החדש משלב אלמנטים של ודאות ואוטומטיזציה עם מנגנוני תמריציםמורכבים. ההצלחה ביישום הרפורמה תלויה במידה רבה בהיערכות נכונה של החברות ובהבנה מעמיקהשל ההוראות החדשות.

עבור יועצי מס ורואי חשבון, הרפורמה מציבהאתגר מקצועי משמעותי המחייב התעדכנות מתמדת והבנה מעמיקה של ההוראות החדשות. עבור בעליחברות מעטים, זוהי הזדמנות לבחינה מחודשת של אסטרטגיית המס שלהם ולהיערכות מושכלת לעידןהחדש.

‍