מערכת המס הישראלית: ניתוח מעמיק ומגמות

מיסוי תאגידי

הצלחתה של ישראל בתחום המיסוי התאגידי (דירוג 11) מקבלת משנה תוקף לאור ממצאי המחקר בדוח: "According to research from the OECD, corporate taxes are most harmful for economic growth." שיעור מס החברות של ישראל (23%) נמוך מהממוצע ב-OECD (23.9%), אך עדיין גבוה משמעותית מהמובילה אסטוניה (20%) ולטביה (20%). עם זאת, המערכת הישראלית מציעה יתרונות ייחודיים, כפי שמציין הדוח: "Net operating losses can be carried forward indefinitely," מאפיין המעניק גמישות משמעותית לעסקים בתכנון המס שלהם.

‍

מיסוי צריכה

בתחום מיסי הצריכה, ישראל משלבת שיעור מע"מ נמוך יחסית (17% - אשר עתיד לעלות בקרוב ל -18% בשל צרכי המלחמה) עם בסיס מס רחב. הדוח מדגיש: "A well-structured tax code is easy for taxpayers to comply with and can promote economic development while raising sufficient revenue for a government's priorities." ישראל מיישמת עיקרון זה ביעילות, עם כיסוי של כ-70% מהצריכה הסופית, לעומת הממוצע ב-OECD של 58%.

‍

מיסוי נכסים ותחרותיות בינלאומית

מדיניות מיסוי הנכסים של ישראל מתיישבת עם הקביעה בדוח כי "Property taxes are highly distortive and add significant complexity for taxpayers." היעדר מיסי ירושה ועושר בישראל מבדל אותה מרוב מדינות ה-OECD. בהשוואה למובילות במדד, ישראל נמצאת במגמת שיפור מתמדת בתחום זה, אם כי עדיין קיים פער מול אסטוניה שמיישמת מדיניות של מיסוי קרקעות בלבד.

‍

רפורמות עתידיות בישראל: בין מגמות עולמיות לצרכים מקומיים

מערכת המס הישראלית עומדת בפני שתי רפורמות משמעותיות: הרחבת מס היסף ורפורמת מיסוי הרווחים הלא-מחולקים. בעוד שהדוח הבינלאומי מדגיש את חשיבות צמצום העיוותים הכלכליים, הרפורמות המוצעות בישראל מציגות גישה שונה המדגישה פרוגרסיביות והתמודדות עם תכנוני מס.

‍

רפורמת מס היסף

הרפורמה המוצעת במס היסף כוללת הרחבה משמעותית של בסיס המס לכלל השבח ממכירת דירות מגורים והטלת מס נוסף של 2% על הכנסות הוניות. שינויים אלו מציבים אתגר בשמירה על תחרותיות בינלאומית, אך נועדו לחזק את הפרוגרסיביות במערכת המס הישראלית.

‍

השינויים העיקריים כוללים:

• גביית מס היסף על שבח במועד העסקה, שינוי שעשוי לשפר את היעילות בגביית המס.
• הרחבת בסיס המס על נכסי נדל"ן, בניגוד למגמה העולמית של הפחתת מיסוי על נכסים.
• העלאת שיעור המס על הכנסות הוניות, צעד שעלול להשפיע על החלטות השקעה ותנועות הון.

‍

רפורמת מיסוי רווחים לא-מחולקים

במישור התאגידי, בעוד אסטוניה מציעה מודל פשוט של מיסוי רווחים מחולקים בלבד, ישראל מתמודדת עם סוגיית חברות הארנק באמצעות מודל מורכב יותר. המודל משלב תיקון והרחבת מיסוי חברות משלח יד, מיסוי חברות החזקה עם רווחים צבורים, וחיזוק סמכויות רשות המסים.

‍

השוואה בינלאומית ומסקנות

הניתוח ההשוואתי של מערכת המס הישראלית אל מול המגמות העולמיות מגלה פערים משמעותיים בתפיסות ובגישות. המדינות המובילות במדד, ובראשן אסטוניה, לטביה וניו זילנד, מציגות גישה המדגישה פשטות ויעילות, בעוד ישראל בוחרת במודלים מורכבים יותר המותאמים לאתגריה הייחודיים.

‍

מיסוי תאגידי והתמודדות עם תכנוני מס

המודל האסטוני מציג גישה פשוטה וברורה של מיסוי רווחים מחולקים בלבד. כפי שמציין הדוח: "Estonia has a 20 percent tax rate on corporate income that is only applied to distributed profits." לעומת זאת, ישראל מפתחת מערכת מורכבת של כללים ומנגנוני פיקוח להתמודדות עם תכנוני מס. הפער משקף תפיסה שונה של האיזון בין פשטות מנהלית לבין אפקטיביות בגביית מס.

‍

מיסוי הכנסות גבוהות ועיצוב מדיניות פיסקלית

המגמה העולמית, כפי שמשתקפת בדוח, נוטה להפחתת שיעורי מס שוליים והרחבת בסיס המס. ניו זילנד, למשל, מציגה "a relatively flat, low-rate individual income tax" המשיגה יעילות גבוהה בגביית מס. הרפורמות המתוכננות בישראל, לעומת זאת, מדגישות הגברת פרוגרסיביות והחמרת מיסוי על הכנסות הוניות, גישה המשקפת תפיסה שונה של צדק חברתי וחלוקת נטל המס.

‍

יעילות מערכת המס והשפעה על החלטות עסקיות

הדוח מדגיש כי מערכת מס יעילה היא כזו המצליחה לגבות מס תוך מזעור עיוותים כלכליים. שוויץ מספקת דוגמה טובה עם "a relatively low corporate tax rate, a low, broad-based consumption tax" המעודדת פעילות עסקית. הרפורמות המתוכננות בישראל, למרות מורכבותן, מנסות לאזן בין יעילות כלכלית לבין סגירת פרצות מס.

‍

אתגרי היישום והשלכות על תחרותיות

ההבדלים בין הגישות מעלים שאלות משמעותיות לגבי השפעתן על התחרותיות הבינלאומית:

• התמודדות עם תחרות גלובלית: הדוח מדגיש כי "In today's globalized world, capital is highly mobile." מדינות כמו לוקסמבורג עם "the second-broadest base in the OECD" מציגות יתרון תחרותי בזכות מערכת מס יעילה ופשוטה. ישראל תצטרך להתמודד עם אתגר שמירת התחרותיות למרות המורכבות המוגברת.
• השפעה על השקעות זרות: המגמה העולמית של הפחתת מורכבות ושיעורי מס מכוונת למשיכת השקעות זרות. הרפורמות הישראליות המתוכננות עלולות להשפיע על החלטות השקעה של משקיעים זרים ועל תנועות הון בינלאומיות.
• יעילות אדמיניסטרטיבית: בעוד מדינות רבות מתמקדות בפישוט מערכות המס, הגישה הישראלית מוסיפה מורכבות. הדבר עלול להשפיע על עלויות הציות למערכת המס הן עבור העסקים והן עבור רשויות המס.

‍

‍

סיכום

דירוגה העשירי של ישראל במדד התחרותיות המיסויית הבינלאומי 2024 משקף מערכת מס מאוזנת ויציבה. הרפורמות המתוכננות, למרות מורכבותן, מציגות ניסיון להתמודד עם אתגרים ייחודיים למשק הישראלי. האתגר המרכזי יהיה שמירה על האיזון בין יעדי הרפורמות לבין הצורך בשמירה על תחרותיות בינלאומית. כפי שמסכם הדוח: "A tax code that is competitive and neutral promotes sustainable economic growth and investment while raising sufficient revenue for government priorities." הצלחת הרפורמות תלויה ביכולת ליישם שינויים אלו תוך שמירה על עקרונות אלו.