בקשה לתיקון שומת מס שבח או רכישה – כדרך להשבת מס ששולם ביתר
המאמר התפרסם לראשונה באתר
4.8.2021
על פי הצהרות הממשלה, שלב א' בהתמודדות מדינת ישראל עם נגיף ה COVID-19 עתיד להסתיים בחודשים הקרובים – מצד אחד התמקדות בהתמודדות עם המשבר הבריאותי, בין היתר באמצעות מבצע חיסונים חסר תקדים ומצד שני הענקת תמריצים ומענקים להתמודדות עם המשבר הכלכלי. בשלב ב' מתכננת הממשלה לתת דגש מיוחד לפן הכלכלי של המשבר- יותר צעדים לחיזוק הכלכלה האישית והחברתית ומעבר מהתכווצות להתרחבות הכלכלה. במצבים אלו, ניצבת השאלה: האם צעדי הממשלה יועילו ובמידה ואכן, מהו פרק הזמן שיעבור עד שהאזרח "הקטן" יחווה זאת בעצמו. היות ואין אנו יכולים לתלות את יהבנו ועתידנו הכלכלי רק בפעולות הממשלה, עלינו למצוא דרכים בהם יש באפשרותנו לחזק עוצמתנו ועצמאותנו הכלכלית – אחת הדרכים לעשות כן, היא באמצעות בקשה לתיקון שומת מס שבח או רכישה שהוגשה בעבר ועל ידי כך להשיב לעצמנו מס ששולם בעבר ביתר.
אז מה היא בקשה לתיקון שומה? ובכן כשמה כן היא. בקשה לתיקון שומה הינה בקשה למנהל מיסוי מקרקעין לתקן שומה עצמאית או שומה לפי מיטב השפיטה. בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, ניתן להגיש את הבקשה תוך ארבע שנים מיום שאושרה השומה העצמית, או מיום שנקבעה השומה לפי מיטב השפיטה – התקופה הקובעת.
באילו מקרים מתיר החוק להגיש בקשה לתיקון שומה? בהתאם לחוק, ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה באחד משלושה מקרים:
- במקרים בהם מתגלות עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת עריכת השומה, שיש בהם לחייב במס או לשנות את סכום המס.
- במקרים בהם בשומת המס נמסרה הצהרה לא נכונה (למשל, שומה שנעשתה כאשר חלק מן הפרטים שנדרשו למילוי לא מולאו או הושמטו או מולאו בחוסר דיוק ויש בפרטים אלו כדי להשפיע על גובה השומה), שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס.
- נתגלתה טעות בשומה. בנקודה זו נבהיר, כי בעניין אייל עזר נקבע, כי גם טעות בשיקול דעת או טעות משפטית הינה טעות הנכללת במסגרת סעיף 85(3) לחוק.
נשאלת השאלה, מה קורה בתרחיש בו אחת מהעילות להגשת בקשת השומה מתקיימת, אך חלף מועד ארבע השנים להגשת הבקשה? ובכן, בהתאם לעמדת רשות המיסים, התקופה הקובעת מהווה התיישנות מהותית שאיננה ניתנת לשינוי, ומשכך מי שלא הגיש את בקשתו בתוך פרק הזמן הקצוב בתקופה הקובעת, מנוע מלהגישה. מנגד, בעניין רות דוד, בית המשפט העליון דן בשאלה: האם ניתן להאריך את המועד הקובע, באמצעות סעיף 107 לחוק. [הבהרה: סעיף 107 לחוק מתיר למנהל מיסוי מקרקעין להאריך כל מועד שנקבע בחוק בתנאי שהתבקש לכך וכי קיימת סיבה מספקת להיעתר לבקשה]. בהתאם לעמדת השופט רובינשטיין, בדעת יחיד, ניתן להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 באמצעות סעיף 107, וזאת במקרים בהם התגלתה טעות בתום לב לאחר שחלף המועד לתיקון השומה וזאת לצורך קביעת מס אמת המבטא את התוכן הכלכלי האמיתי של העסקה. נבהיר, כי השופטים פוגלמן ועמית לא הכריעו בסוגיה זו ומשכך אין המדובר בהלכה מחייבת.
לא ניתן יהיה לחתום עניין זה מבלי להבהיר, כי סוגיה זו נדונה במקרים רבים והדעות חלוקות עד עצם היום הזה. לאחרונה הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ידי רשות המיסים כנגד החלטת ביניים של וועדת הערר בעניין רייך אשר קבעה, כי סעיף 107 לחוק מאפשר, בהתקיים "סיבה מספקת", להאריך את המעד הקבוע בסעיף 85 – ולנו רק נותר לחכות ולראות כיצד בית המשפט העליון יכריע בסוגיה זו.
שאלה נוספת שחשוב שניתן עליה דגש: האם בעקבות שינוי הלכה ניתן לבקש תיקון שומה? נראה, כי בהתאם למספר קביעות שניתנו במרוצת השנים, יש להשיב לשאלה זו בשלילה. פעם אחר פעם נקבע, כי הלכה שיפוטית המשנה דין מהותי, חלה רק מכאן ואילך ולא על עסקאות שכבר הושלמו.
לפני סיום- בידיים הנכונות בקשה לתיקון שומה יכולה להיות כלי עוצמתי לחיזוק היכולת הכלכלית של הנישום. החזר המס יכול להגיע לסכומים של החל מכמה אלפי שקלים חדשים ועד כמה מאות אלפי שקלים חדשים. חשוב להדגיש, כי בעצם הגשת הבקשה טמון גם סיכון שרשות המיסים דווקא תראה בתיקון כסיבה להגדיל את המס המקורי ולכן חשוב להיוועץ עם איש מקצוע בעל ניסיון מתאים שיוודא שהנישום אינו חשוף לסנקציות או לתוצאה בלתי רצויה.
