מאמרים

תיקון 245 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2018, מהווה נקודת מפנה משמעותית בהסדרת פעילותן של חברות מיוחדות במשק הישראלי. התיקון, שגובש לאחר עבודת מטה מקיפה, נועד להתמודד עם שורה של אתגרים שהתעוררו בפרקטיקה המיסויית ולהביא לוודאות משפטית מוגברת.

‍

המטרות העיקריות של התיקון:

• יצירת ודאות משפטית בהסדרי המיסוי.
• סגירת פרצות מס שהתגלו לאורך השנים.
• התאמת ההסדרים למציאות העסקית המודרנית.
• יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים.

ניתוח השוואתי של דירוג ישראל במדד התחרותיות המיסויית העולמי | OECD Tax Competitiveness Index 2024

מאמר זה מנתח באופן מעמיק את תזכיר החוק לתיקון חוקי מסים, התשפ"ה-2024, תוך התמקדות בשינויים המוצעים לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה ובתיקון המשלים בחוק מיסוי מקרקעין. המאמר עורך השוואה מפורטת בין המצב הקיים כיום לבין המצב העתידי אם יתקבלו השינויים המוצעים, בוחן את ההשלכות האפשריות של תיקונים אלה.

העברת נכסים והון בין דורות במשפחה מעלה סוגיות מיסוי מורכבות, המשלבות היבטים של דיני מס, ירושה ותכנון פיננסי. מאמר זה מנתח את ההיבטים המיסויים המרכזיים בהעברות בין-דוריות בישראל, תוך התמקדות בחקיקה ובפסיקה הרלוונטיות.

מערכת המס בישראל מבוססת על עקרון המיסוי הדו-שלבי לגבי חברות. במסגרת זו, בשלב הראשון מוטל מס חברות על רווחי החברה, ובשלב השני מוטל מס על הדיבידנד המחולק לבעלי המניות. מטרת מנגנון זה היא ליצור שקילות מיסויית בין פעילות כיחיד לבין פעילות באמצעות חברה, תוך מתן תמריץ לחברות להשקיע ברווחיהן לצורך צמיחה והתפתחות עסקית.

מבוא

פסק הדין בעניין פורמן נ' בנק הפועלים (ת"א 41090-11-22) מהווה אבן דרך משמעותית בהגדרת גבולות הסירוב הסביר למתן שירות בנקאי. המקרה מדגים את המתח המורכב בין זכות הלקוח לקבל שירות בנקאי לבין חובת הבנק למנוע הלבנת הון, תוך התייחסות מעמיקה להשפעת הליך גילוי מרצון והוראות ניהול בנקאי תקין על שיקולי הבנק.

‍

רקע התביעה

נתן פורמן, גמלאי אגד שהורשע בעבר בעבירת שוחד, הגיש תביעה נגד בנק הפועלים בדרישה לקבל העברות כספים מחשבונותיו בחו"ל. הבנק סירב בטענה לחשש מהלבנת הון וביקש מסמכים נוספים להבהרת מקור הכספים. פורמן טען כי עבר הליך "גילוי מרצון" מול רשויות המס, ולכן הכספים "כשרים". מורכבות המקרה נובעת מהשילוב בין עברו הפלילי של פורמן, הליך הגילוי מרצון שביצע, והעברות הכספים החריגות מחו"ל.

‍

המסגרת החוקית והרגולטורית

• חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981: סעיף 2(א) לחוק מטיל על בנק חובה שלא לסרב "סירוב בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים. הפסיקה פירשה סעיף זה כמעניק לבנקים "מתחם סבירות" להפעלת שיקול דעתם. בית המשפט הדגיש, כי:

"חובתו של תאגיד בנקאי להעניק שירות מכוח סעיף 2 לחוק הבנקאות אינה חובה מוחלטת, ובהתקיימם של טעמים סבירים רשאי התאגיד לסרב להעניק שירות או להפסיק שירות שניתן."

‍

פרשנות זו מעניקה לבנקים גמישות משמעותית בהערכת סיכונים, תוך שמירה על זכויות הלקוח.

‍

• הוראות ניהול בנקאי תקין 411: הוראה 411 של הפיקוח על הבנקים מהווה נדבך מרכזי במאבק בהלבנת הון במערכת הבנקאית. היא מנחה את הבנקים לקיים הליך מקיף של "הכר את הלקוח" הכולל:
  1. זיהוי והערכת הסיכון הגלום בלקוח ובפעילותו.
  2. נקיטת צעדים להפחתת הסיכון.

סעיף 30 להוראה מחייב נקיטת צעדים מוגברים במקרה של "פעילות בסיכון גבוה", כולל בירור מעמיק של מקור העושר והכספים. סעיף 24 מגדיר אי היענות הלקוח למסור פרטים כסיבה לסירוב סביר למתן שירותים. הוראות אלו מעניקות לבנקים כלים משמעותיים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון.

‍

• צו איסור הלבנת הון: הצו מרחיב את חובות הבנקים בזיהוי, דיווח וניהול רישומים. התוספת השנייה לצו מפרטת "פעילויות בלתי רגילות" המחייבות תשומת לב מיוחדת, כגון פעולות בהיקף חריג או שינויים משמעותיים ביתרות חשבון.

רקע: מהו STTR ו-MLI ?

STTR הוא חלק מ Pillar 2 של יוזמת BEPS, שנועד להבטיח רמת מיסוי מינימלית על עסקאות בינלאומיות מסוימות. כפי שמוסבר במסמך OECD "Tax Challenges Arising from the Digitalisation of the Economy – Subject to Tax Rule (Pillar Two)", הכלל מאפשר למדינת המקור להטיל מס נוסף על תשלומים מסוימים לישויות קשורות במדינות אחרות, כאשר אותם תשלומים כפופים לשיעור מס נמוך במדינת התושבות של המקבל.

לצורך יישום מהיר ויעיל של STTR, OECD פיתח מכשיר רב-צדדי ייעודי (MLI - Multilateral Instrument) ספציפי לSTTR. MLI  של STTR, כפי שמתואר במסמך "Multilateral Convention to Facilitate the Implementation of the Pillar Two Subject to Tax Rule", נועד לאפשר הכנסת כללי STTR לאמנות מס קיימות ללא צורך במשא ומתן דו-צדדי על כל אמנה בנפרד.

‍

בעידן של אי-שוויון כלכלי גובר, הדיון על מיסוי עושר צובר תאוצה בזירה הבינלאומית. מדינות רבות בוחנות דרכים שונות למיסוי עושר כאמצעי להתמודדות עם פערים כלכליים ולהגדלת הכנסות המדינה. במקביל, מתפתחת תחרות בין מדינות על משיכת בעלי הון באמצעות משטרי מס אטרקטיביים. מאמר זה יבחן את המגמות העולמיות במיסוי עושר, תוך התמקדות בניסיון הבינלאומי ובחינת ההשלכות האפשריות על ישראל.

‍

מגמות עולמיות במיסוי עושר

כפי שמציינת קריסטינה אנאש מ-Tax Foundation Europe, "מדינות רבות מפותחות ביטלו את מסי העושר שלהן בשנים האחרונות. מבין מדינות ה-OECD, רק ארבע מטילות כיום מס כזה: קולומביה, נורבגיה, ספרד ושוויץ". למרות זאת, המגמה העולמית מראה תנועה משמעותית של בעלי הון בין מדינות. לפי נתוני Henley & Partners, צפוי כי בשנת 2024 יעברו מדינה כ-128,000 מיליונרים, שיא חדש המשקף את הניידות הגוברת של בעלי הון.

‍

מדינות רבות מתחרות על משיכת עשירים באמצעות משטרי מס אטרקטיביים, ומדגימות את מורכבות הסוגיה. בריטניה, עם 3.06 מיליון מיליונרים (4.5% מהאוכלוסייה), הציעה עד לאחרונה מעמד "non-dom" שאפשר פטור ממס על הכנסות והון זרים למשך עד 15 שנים. שיעור מס ההכנסה המרבי בבריטניה עומד על 45% (48% בסקוטלנד), ויש מס ירושה של 40%. עם זאת, הממשלה החדשה הודיעה על ביטול משטר ה-non-dom, מה שעשוי להוביל להגירה של עשירים למדינות אחרות.

‍

שוויץ, עם 1.05 מיליון מיליונרים (11.9% מהאוכלוסייה), ממשיכה להציע מערכת "forfait" המאפשרת לעשירים זרים להגיע להסכמי מס מותאמים אישית עם הרשויות הקנטונליות (Cantons). המיסוי בשוויץ משתנה לפי קנטון, מה שמאפשר גמישות רבה יותר ומושך בעלי הון רבים, במיוחד מאירופה, בשל היציבות הכלכלית והפוליטית שהמדינה מציעה.

‍

איטליה, עם 1.34 מיליון מיליונרים (2.3% מהאוכלוסייה), הציגה בשנים האחרונות אפשרות למס שטוח (Flat tax) על הכנסות זרות. לאחרונה, המדינה הכפילה את סכום המס השטוח מ-100,000 אירו ל-200,000 אירו לשנה, מהלך שעורר דיון ציבורי על האיזון בין משיכת הון זר לבין הוגנות מערכת המס.

‍

במזרח, סינגפור, עם 333,000 מיליונרים (5.6% מהאוכלוסייה), מציעה שיעור מס הכנסה מרבי של 24% וללא מס עושר. דובאי, כחלק מאיחוד האמירויות, בולטת במיוחד עם 202,000 מיליונרים (2.1% מהאוכלוסייה) והיעדר מוחלט של מס הכנסה ומס עושר אישיים. מדיניות זו הפכה את סינגפור ודובאי ליעדים מבוקשים, במיוחד עבור בעלי הון מאסיה ומהמזרח התיכון.

‍

בעידן הגלובליזציה והכלכלה הדיגיטלית, סוגיית המיסוי הבינלאומי הפכה למורכבת יותר מאי פעם. בשנת 2021, הצטרפה ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ולתוכנית שני הפילארים של ה-OECD. לאחרונה, התקבלה החלטה משמעותית על ידי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לאמץ את יישום משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT) החל משנת 2026. החלטה זו מהווה צעד חשוב בהתאמת מדיניות המס של ישראל לסטנדרטים הבינלאומיים החדשים.

‍

QDMTT, או בשמו המלא "מס מינימום מקומי מוסמך" (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax), הוא כלי מיסוי חדש שמדינות יכולות לאמץ כחלק ממאמץ גלובלי להבטיח שחברות גדולות משלמות את חלקן ההוגן במס. הוא חל על חברות גדולות מאוד - אלה שיש להן הכנסות של לפחות 750 מיליון אירו בשנה.

לעמדת רשות המיסים, כפי שזו באה לידי ביטוי בהוראת מיסוי מקרקעין 5/2007, בעת חישוב מס השבח במכירת דירה שהושכרה, יש להחיל על דירה שהושכרה במסלול הפטור המלא מכוחו של חוק הפטור, דין זהה לדירה שהושכרה במסלול מס המחזור מכוחו של סעיף 122 לפקודה. כלומר, במקרה של דירה פטורה יש לנכות משווי הרכישה את הפחת הרעיוני שבאופן תיאורטי ניתן היה לנכות מן ההכנסה משכר הדירה לצורך הקטנת החבות במס. מדובר בניכוי פחת פיקטיבי, שהרי לא ניתן לנכות פחת וגם אין בכך כל צורך מקום שמלכתחילה מדובר בדירה שהשכרתה היתה פטורה ממס.

‍

מערכת המס בישראל עוברת שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. כחלק ממגמה עולמית של הגברת השקיפות וההתמודדות עם ההון השחור הלא מדווח, גם ישראל נוקטת צעדים להגברת יכולת גביית המס ולשיפור יעילות מערכת המס.

מאמר זה ידון בשלושה שינויים עיקריים צפויים בדיני המס בישראל:

‍

האתגר: רשות המסים נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים לנוכח התפתחות טכנולוגיות חדשות וצורות חדשות של נכסים והשקעות, ובהן מטבעות קריפטוגרפיים וירטואליים. אחד האתגרים הוא איך לאפשר לנישומים שהפיקו רווחים ממכירת מטבעות וירטואליים כאלה לשלם את המס החל עליהם, כאשר המערכת הבנקאית המסחרית בישראל מסרבת לקבל את הכספים ממקורות אלה בשל החשש מהלבנת הון.

‍

בפורטוגל, זרים חייבים במס על רווחי הון ממכירת נדל"ן בפורטוגל, לא משנה איפה הם גרים. מס זה נקרא “Imposto sobre o Rendimento de Pessoas Singulares” (IRS). מכירת נדל"ן עקיפה היא כאשר בעל נכס מוכר את הנכס לצד שלישי, אך הצד השלישי אינו הבעלים האמיתי של הנכס. במקרה זה, בעל הנכס נחשב למוכר האמיתי וחייב במס על רווחי הון מהמכירה.

בתאריך 27/11/2023 אישרה מליאת הכנסת את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), להלן – החוק. אך מה בדיוק אמר החוק? במאמר זה נעשה סדר ונסקור את כל הוראות החוק הרלוונטיות.

מטרת החוק:

מטרת החוק היא הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים, בין הנישום (הציבור) לרשות המיסים. על מנת ליישום את מטרת החוק נקבע, כי אם יום התחילה של פרק הזמן לביצוע פעולה מסוימת (בהתאם להוראות הדין הקיים), חל לפני תום "התקופה הקובעת" (סעיף 1 לחוק: תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ביום 7 באוקטובר 2023) והיום האחרון לביצוע הפעולה המסוימת, חל במהלך "התקופה הקובעת" או בתוך חודשיים (2) שאחריה (סעיף 2(א) לחוק), אז יידחה היום האחרון לביצוע הפעולה המסוימת בשלושה (3) חודשים.

עקרון גביית מס אמת:  כבר לפני כשלושה עשורים, עמד על כך בית המשפט העליון, כי עקרון גביית מס אמת ותשלומו הוא מנשמת החוק ותכליתו. הבסיס העומד מאחורי עקרון זה חותר לכך שנישום ישלם מס על התוספת לעושר שנצמחה לו – לא יותר ולא פחות.

עקרון גביית מס אמת לא נוצר רק על מנת להבטיח את הכנסות המדינה אלא גם ובעיקר על מנת להביא להגשמתם של ערכים ותכליות חברתיות וכלכליות. משכך, על-פי עקרון זה, הטלת המס וגבייתו ינוהלו תוך שמירה על ערכים של צדק, הוגנות, מידתיות ושוויון בין הנישומים, וכן תוך הגשמה של עקרונות וערכים משיקים ומשלימים: יעילות, יציבות וכן וודאות משפטית.

עקרון רציפות המס: עקרון רציפות המס נגזר מעקרון גביית מס אמת ותכליתו הלכה למעשה להגשים את עקרון מס האמת וזאת על ידי מניעת עיוותי מס כגון מיסוי בחסר או מיסוי כפול. על מנת להבין טוב יותר עקרון זה, ניישם אותו על מס שבח המוטל מכוח חוק מיסוי מקרקעין על מוכר זכות במקרקעין.

על-פי עקרון זה, מס שבח יוטל על רצף התקופות בהן נצבר השבח בידיו של בעל הזכויות במקרקעין בתקופת בעלותו בנכס, כך שלא יוותרו תקופות שבח בלתי ממוסות. עקרון רציפות המס הוא זה העומד בבסיסם של פטורים שונים הקבועים בחוק, אשר בפועל אינם פטור מוחלט אלא מהווים, למעשה, דחיית אירוע המס. למשל, פטור בהעברת נכס לקרוב או פטור ממס בהעברת נכס אגב פירוק איגוד מקרקעין לבעלי מניותיו. על פי עקרון רציפות המס, לכשימכור הקרוב או בעל המניות את נכס המקרקעין לצד שלישי – מס השבח בו יחויבו יהיה בגין השבח שנצבר הן בתקופה בו החזיקו הם בנכס אך גם בגין התקופה בה החזיק המעביר בנכס עד להעברתו אליהם. מהאמור נגזרים "יתרת המחיר מקורי", "יום הרכישה" ו"שווי הרכישה" של הנכס, וכך גם מובטח כי נישום פלוני, לא ימוסה בכפל מס ומצד שני, לא יתחמק מתשלום מס אמת.

‍

מחירי העברה (Pricing Transfer) עוסקים בתמחור ובדיקת תמחור עסקאות בין צדדים המקיימים ביניהם יחסים מיוחדים כאמור בסעיף 85א לפקודה. בפרשת קונטירה טכנולוגיות בע"מ עמד על כך בית המשפט העליון, כי מחירי העברה מתייחסים למחיר שגובה חברה מסוימת מחברה אחרת הקשורה אליה, 24 בתמורה למכירת נכס, זכות, שירות או אשראי.‍עסקאות אלה אוצרות בחובן חשש מובנה כי מחיר ההעברה שנקבע בין החברות הקשורות אינו הולם את מחיר השוק, אשר היה נקבע לפי תנאי השוק בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון, שאין ביניהם יחסים מיוחדים. חשש זה מתגבר כאשר מדובר בחברות קשורות רב-לאומיות הפועלות במדינות שונות וכפופות למשטרי מס מגוונים. בהקשר זו, החשש הוא כי מחיר ההעברה שיקבע לעסקה יעוצב באופן שיאפשר את ניתוב ההכנסות המופקות ממנה, אל החברה שהיא תושבת המדינה שמשטר המס בה מקל, בעוד שניתוב ההוצאות ייעשה אל החברה שהיא תושבת המדינה שבה חלים שיעורי מס גבוהים יותר. ובלשון אחר - קיים חשש בעסקה בין חברות קשורות רב-לאומיות שמחיר ההעברה יושפע באופן מהותי משיקולי מס ולא רק משיקולים כלכליים עסקיים גרידא.‍מטרת העל העוברת כחוט השני בין הגישות הרגולטוריות השונות להתמודדות עם חשש זה היא להביא לגביית מס אמת על ידי מיסוי העסקה על פי המחיר הכלכלי האמיתי הגלום בה. אמת המידה המקובלת להערכת המחיר הכלכלי האמיתי היא עיקרון אורך הזרוע. לפי עיקרון זה, מחירה הכלכלי האמיתי של עסקה בין חברות קשורות הוא זה שהיה נקבע בין החברות בלתי קשורות, כאשר כל אחת מהן מבקשת להשיא את רווחיה שלה ובהתאם לכוחות השוק שבו מתבצעת העסקה. אומנם מלאכת אישור מחיר השוק אינה בגדר מדע מדויק והיא נעשית על פי שיטות הערכה כלכליות, מימוניות וחשבונאיות שונות המתבססות על אומדנים סובייקטיביים, אולם, מקובל לראות בעיקרון אורך הזרוע כאינדיקציה לקביעת מחיר ההעברה המתאים לצורך חלוקה הולמת של הכנסות המדינות ממיסים בזירה הבין-לאומית.

על רקע תפיסת ההגנה על הקניין הפרטי, הזכות לתכנון מס הוכרה כחלק מזכות הקניין של הנישום. כעיקרון, לא זו בלבד שתכנון מס הוא בגדר פעולה חוקית, אלא שאף מדובר בפעולה רצויה אשר יש לתמרץ את הנישום לעשותה. יחד עם זאת, במצבים מסוימים הופך תכנון המס לבלתי לגיטימי, כלומר, הופך תכנון המס לפעולה פסולה שיש לבטל. הגבלת הזכות לתכנון מס במקרה זה נעשית משום העדפת האינטרס הציבורי בגביית מס אמת ובקיום מערכת מס שוויונית וצודקת. הגבלת תכנון המס הלא לגיטימי נעשית מטעמים מוסריים וחברתיים ותוך הכרה בעובדה שהפחתת תשלום המס על פרט אחד, גוררת בהכרח, הכבדה בנטל המס המוטל על פרט אחר.

כידוע, רכישה או מכירה של זכות במקרקעין, מחייבת בצידה גם תשלום מס שבח או רכישה (למעט הפטורים או ההחרגות הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין להלן – החוק). סעיף 90א לחוק, מורה אותנו כי החייב במס ישלם את המס המגיע ממנו עד 60 ימים מיום "אירוע המס", קרי – יום המכירה. אך מה קורה במצב לפיו אדם רכש או מכר זכות במקרקעין טרם משבר הקורונה וכיום אין בידיו מבחינה כלכלית לשלם את המס אשר הוא חייב בו? אילו אופציות פעולה החוק מקנה בידיו?

במסגרת תיקון 235 משנת 2016 לפקודת מס הכנסה, חוקק סעיף 62א. סעיף זה קובע את אופן המיסוי של בעל מניות מהותי בחברת מעטים (כהגדרתה בסעיף 76 ובמילים אחרות "חברת ארנק"), הנותן שירותים לחברה או אדם אחר, באמצעות החברה שבבעלותו. בהתאם להוראות הסעיף, ההכנסה החייבת של החברה מפעילותו של בעל המניות, תיחשב כהכנסתו של היחיד והוא אשר יהיה חייב במס בשל הכנסה זו.

אתגרי המס העולים מתהליך דיגיטליזציה (Digitalization) הובילו קשת רחבה של מדינות – בהובלת ה OECD, להגיע להסכם רחב לקביעת מס מינימום עולמי. מטרת ההסכם היא להגביל את תחרות המס וכנגזרת ממנה את "המרוץ לתחתית" על שיעורי מס החברות, וזאת על ידי קביעת רף מינימלי של שיעור המס האפקטיבי החל על השקעות חוצות גבולות הנעשות בידי תאגידים רב לאומיים.

בפן החיובי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס חברות יגדיל את ההכנסות ממיסים הנגבה על ידי מדינות ברחבי העולם (בהתאם לניתוח של כלכלני ה OECD קביעת מס חברות מינימלי בשיעור של 15% יגדיל את הגביה בכ- 70 מיליארד דולר). לעומת זאת, בפן השלילי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס החברות עלול להוביל לאפקט צינון מצד חברות רב לאומיות, בעת קביעתם את אסטרטגיית ההשקעה שלהם. וכפועל יוצא מכך לפיחות בהשקעות חוץ הישירות (Foreign direct investment – FDI) ולהאטה בצמיחת הכלכלה העולמית. על האמור יש לציין, כי משבר הקורונה לא פסח גם על ה FDI. באפריל השנה, פרסם ה OECD, כי שיעור ההשקעות חוץ הישירות העולמי צנח - ב 38% במהלך שנת 2020 – לרמתו הנמוכה ביותר משנת 2005.

[הבהרה: השקעת חוץ ישירה הינה, השקעה שבוצעה על ידי חברה או יחיד ממדינה א' במדינה ב'. ככלל השקעה חוץ ישירה מתרחשת כאשר משקיע מקים פעילות עסקית במדינה או שמשקיע בנכס עסקי שאינו מדינת התשובות שלו].

התפתחות רשת האינטרנט אפשרה לשתף ולהעביר מידע מכל קצוות העולם. חדירתה המהירה של הטכנולוגיה הדיגיטלית לחיינו יצרה הלכה למעשה עולם ללא גבולות. יותר ויותר שווקים מחוץ לישראל פתוחים לחברות ויחידים מישראל אשר מבקשים להרחיב את הכנסתם. הרחבת הפעילות אל מחוץ לישראל דורשת תכנון מס בינלאומי-ישראלי המצמצם את חשיפת החברה או היחיד למיסוי כפול (בישראל ובמדינה האחרת) וגם להפחית את נטל המס על היחיד או החברה באמצעים לגיטימיים המוקנים לו בדין.

נתחיל בסיפור, פלוני ירש סכום כסף נכבד מדודתו בחו"ל, הפקיד את הכסף בחשבון בנק בשוויץ ולא הצהיר מעולם לרשות המיסים בישראל על הירושה מדודתו או על רווחיו מאותו חשבון זר? איזו עבירה עבר פלוני ואילו פעולות היה עליו לבצע בכדי להימנע מהרשעתו בפלילים?

משנת 2003 על כל אדם תושב ישראל לצרכי מס לדווח על כלל הכנסותיו, ללא תלות במקום הפקת ההכנסה. במקרה המתואר לעיל היה על פלוני לדווח על רווחיו במסגרת הדו"ח השנתי שלו למס הכנסה (נבהיר, כי במקרה של פלוני לא חל הפטור הקבוע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) – מהאמור אנו למדים גם, כי יש לבחון כל מקרה לגופו). למעשה, בהתאם לעובדות הסיפור העבירה אותה ביצע פלוני הינה עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, שעניינה בין היתר, השמטת הכנסה מתוך דו"ח.

בעבר היה באפשרות אדם שלא דיווח על נכסיו מחוץ לישראל לפנות בבקשה להליך גילוי מרצון. במסגרת ההליך, ניתנה הזדמנות לכל מי שעבר עבירה לפי דיני המס בישראל, להגיע מרצונו החופשי ובתום לב ולפרוש בפני רשות המיסים את המידע המפליל נגדו ולבקש חסינות מפני העמדה לדין והכל בכפוף לתשלום המס שלא שולם בישראל.

באוקטובר 2020 פורסמו על ידי מדינות ה-Inclusive Framework (הכוללות 132 מדינות) שתי תוכניות מפורטות המתייחסות לייחוס רווחים וקביעת זיקה למיסוי בין המדינות השונות. התוכניות נקראות "עמוד 1" (Pillar One) ו-"עמוד 2" (Pillar Two) ומתמקדות במקרים בהם חברות פועלות במספר מדינות. ביולי 2021, מדינות ה-Inclusive Framework פרסמו את הנקודות העיקריות של רפורמת המס הגלובלית, המיועדת לעדכן ולשפר את מערכת המיסוי הבינלאומית. הרפורמה כוללת מספר שינויים בעקרונות המיסוי הבינלאומי ובמחירי העברה, ותישם את התוכניות שפורסמו באוקטובר 2020. במאמר זה נעסוק במספר שינויים שהועלו על ידן.

בעת האחרונה אנו עדים להתפתחות מואצת בעולם הטכנולוגיה על ענפיו השונים. מיזמים ושותפויות חדשות נולדים כל הזמן, בכדי לספק דרישה לעולם שצמא לטכנולוגיה חדשה ופורצת דרך, במיוחד בתקופה הנוכחית. בכתבות הראשונות בסדרת הכתבות לעולם היזמות, דנו במפתח להצלחת יוזמות חדשות ובחשיבות מקום התאגדות החברה. בכתבה זו אנו מבקשים לשים דגש על נושא מהותי העומד בשורשו של המיזם הלוא הוא – הנכס הבלתי מוחשי (או הקניין הרוחני) שבבסיסו. כבר עתה נבהיר, כי אופן הרישום/ השימוש בקניין הרוחני, משפיע על היבטים רבים בהם היבטים, משפטים, מסחריים, כלכליים, חשבונאיים וכר פורה לתכנוני מס רב לאומיים.

מהו נכס בלתי מוחשי? ישנן דוגמאות רבות הכוללות ידע מדעי או טכני, תוכנות מחשב או רישיונות לשימוש בתוכנה, תהליך ייצור ייחודי, פטנט רשום, זכות יוצרים, זכויות שיווק, רשימת לקוחות או ספקים, זיכיונות  וכיוצ"ב. בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 38  (IAS 38)  נכס בלתי מוחשי הינו "נכס לא כספי, ניתן לזיהוי חסר מהות פיזית". על מנת לבאר המושג, נמחיש זאת באמצעות דוגמא: צמד יזמים הקימו מיזם טכנולוגי, שבמסגרתו במסגרתו או לפני הקמתו, נעשה פיתוח של מוצר, כגון תוכנת מחשב ייחודית, אזי בעצם נוצר ופותח נכס בלתי מוחשי השייך ליזם או למיזם (על סוגיית הבעלות בקניין ראו להלן) ,או נמצא ברישיון שימוש של החברה.

הבעלות בקניין:  ייעוץ משפטי מתאים, יבהיר ליזם את האופציות השונות העומדות בפניו. חשוב מאוד לרשום את הפיתוח כפטנט או זכות משפטית מתאימה אחרת בארץ ו/או בחו"ל. כמו כן יש לשים לב על שם מי נרשם הפטנט או הזכות הקניינית. פעמים רבות היזם המפתח רושם את הפטנט על שמו כיחיד. למצב זה השלכות רבות, הן לעניין רישום הנכס כזכות שימוש גם של החברה, והן מבחינה עסקית והיבט המיסוי. למיזם אשר מטרתו לגייס משקיעים או למכור את הפעילות בהמשך, חשוב מאוד לשים לב לנקודה זו. משקיעים בודקים את כל הנתונים במסגרת בדיקת הנאותות ( (Due Diligence) ולרוב יהיה יותר קל לקדם עסקת מכירה או השקעה כשהפטנט רשום על שם החברה וניתן להעברה, ולא בשליטת יזם יחיד.

על פי הצהרות הממשלה, שלב א' בהתמודדות מדינת ישראל עם נגיף ה COVID-19 עתיד להסתיים בחודשים הקרובים – מצד אחד התמקדות בהתמודדות עם המשבר הבריאותי, בין היתר באמצעות מבצע חיסונים חסר תקדים ומצד שני הענקת תמריצים ומענקים להתמודדות עם המשבר הכלכלי. בשלב ב' מתכננת הממשלה לתת דגש מיוחד לפן הכלכלי של המשבר- יותר צעדים לחיזוק הכלכלה האישית והחברתית ומעבר מהתכווצות להתרחבות הכלכלה. במצבים אלו, ניצבת השאלה: האם צעדי הממשלה יועילו ובמידה ואכן, מהו פרק הזמן שיעבור עד שהאזרח "הקטן" יחווה זאת בעצמו. היות ואין אנו יכולים לתלות את יהבנו ועתידנו הכלכלי רק בפעולות הממשלה, עלינו למצוא דרכים בהם יש באפשרותנו לחזק עוצמתנו ועצמאותנו הכלכלית – אחת הדרכים לעשות כן, היא באמצעות בקשה לתיקון שומת מס שבח או רכישה שהוגשה בעבר ועל ידי כך להשיב לעצמנו מס ששולם בעבר ביתר.

אז מה היא בקשה לתיקון שומה? ובכן כשמה כן היא. בקשה לתיקון שומה הינה בקשה למנהל מיסוי מקרקעין לתקן שומה עצמאית או שומה לפי מיטב השפיטה. בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, ניתן להגיש את הבקשה תוך ארבע שנים מיום שאושרה השומה העצמית, או מיום שנקבעה השומה לפי מיטב השפיטה – התקופה הקובעת.

כפי שכולנו חווינו ברמה כזו או אחרת, ממשלות מסביב לעולם נאלצו לנקוט בצעדים הנחשבים רדיקלים תוך הפרה קשה של זכויות הפרט על מנת להתמודד באופן אפקטיבי ויחסית מהיר עם המשבר הבריאותי-כלכלי שלא ידענו כמותו בעשורים האחרונים.דוגמה לצעד רדיקלי אך אפקטיבי ורלוונטי לעניינו היה הטלת הגבלות, אם באמצעות חסימה מוחלטת או יחסית, על כניסה ויציאה מגבולות המדינה. הסיטואציה המיוחדת שנוצרה בעקבות חסימת הגבולות על ידי המדינות, הובילה לסוגיות מיסויות שעולם המס לא נדרש להתמודד עמם לפני כן, בקשר לזכות המיסוי בין מדינות. עכשיו, תקומו ותגידו רגע, הרי בדיוק בשביל מצבים אלו קיימות אמנת המס בין המדינות. בגדול זה נכון, אבל היישום של הכללים כפי שנקבעו במודלים השונים אינם פשוטים ליישום כפי שעוד נראה בהמשך.‍

בשונה ממכשירים פיננסים אחרים כגון קרנות נאמנות, קרן גידור אינה מוגבלת באופן ההשקעה שלה ואינה מפוקחות רגולטורית (או כמעט שלא). בידי קרן גידור להשקיע במניות, סחורות, מטבעות או בכל נכס אחר, מה שהופך את קרנות הגידור לאפיק השקעה אלטרנטיבי למכשירים הפיננסים המסורתיים. משכך הדבר, מרבית מקרנות הגידור נרשמות במדינות Offshore המהוות מקלטי מס נוחים לקרן גידור שכן הרגולציה ומשטר המס בהם נוח יותר. בכתבה זו נעסוק בקרן גידור ישראלית, ונבחן את היבטי המיסוי החלים על קרן זו.

מבנה הקרן ושחקניה על פי רוב, מקימי קרן גידור ייבחרו להתאגד כשותפות מוגבלת המורכבת משותף כללי (חברת ניהול הקרן שבבעלות מקימי הקרן) ומשותפים מוגבלים (המשקיעים בקרן). בנוסף, בישראל (בשונה ממדינות אחרות) קיימת גם חובה למנות נאמן לקרן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שקרן גידור הינה גוף פרטי מופחת רגולציה ובעל עצמאות רבה ולכן המדינה, באמצעות הנאמן, מבקשת שיהיה גורם מפקח על התנהלות הקרן כלפי השותפים המוגבלים וכלפי המדינה.

השותף הכללי: השותף הכללי הוא זה אשר מתווה את מדיניות ההשקעה של הקרן והנושא באחריות לכל התחייבויות השותפות. בגין שירותיו, מקבל השותף הכללי תגמול בדמות דמי ניהול המורכבים על דרך הכלל משני רכיבים. האחד – דמי הצלחה (אחוז מהתשואה שהקרן      השיגה) והאחר – אחוז מסך כל הנכסים שבניהול הקרן.

השותף המוגבל: שותף זה כשמו כן הוא, אחריותו להתחייבויות הקרן מוגבלת לסכום ההשקעה שלו בקרן. שותף מוגבל יכול להיות יחיד או חברה, אך בכל מקרה עליו להיות "משקיע כשיר" כהגדרת מונח זה בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך.

נאמן/ נאמן מס: כפי שציינו, תפקיד הנאמן הוא כפול. מצד אחד הוא אחראי על חישובי התשואות ורווחי הקרן המדווחים לשותפים המוגבלים, ונדגיש, כי השותף הכללי חייב את אישור הנאמן לביצוע כל פעולה בחשבון הקרן (למעט בכל עניין הנוגע לביצוע השקעות). מצד שני, הנאמן אחראי על חישובי המס ותשלומם לרשות המיסים.

הסדר המס החל על קרן גידור: בניגוד למקרים אחרים, בכל הנוגע לקרן גידור קיים צורך בקבלת Pre Ruling (החלטת מיסוי) מראש מרשות המיסים. הצורך בהחלטת המיסוי נובע מהרצון לספק לשותפים המוגבלים וודאות בקשר לחלקם בקרן.

טרם נתייחס להסדרי המס האפשריים למיסוי קרנות גידור בישראל, נדגיש מספר עקרונות החלים בהסדרים השונים:

עקרון ראשון: פעילות הקרן כשלעצמה, לא תהווה הכנסה מעסק עבור השותפים המוגבלים.

עקרון שני: על השותף הכללי להירשם כ"מוסד כספי" (כמשמעות מונח זה בחוק מס ערך מוסף) ביחס לחלקם של השותפים המוגבלים הישראלים בקרן.

עקרון שלישי: הכנסות השותף הכללי יסווגו כהכנסה מעסק שהופק ונצמח בישראל.

עיקרון רביעי: כאשר המדובר בשותף מוגבל זר, קרן הגידור תהא פטורה מניכוי מס במקור לגבי הכנסות שאילו היו מתקבלות באופן ישיר על ידי תושב החוץ הן היו פטורות ממס. לגבי הכנסות שאינן פטורות, על הקרן לנכות מס במקור בשיעור של 25%, בכפוף לאמנת המס הרלוונטית.

עיקרון חמישי: ההכנסה מהשקעה בקרן גידור של שותף מוגבל ישראלי, תמוסה בשיעור מס הנע      בין 25% ל- 30% (תלוי נסיבות).

הסדר מס ראשון - קרן גידור פטורה ממס: כאשר קרן גידור בוחרת להיות קרן פטורה, היא למעשה מהווה גוף שקוף לצרכי מס, כך שההכנסות מפעילות הקרן ממוסות על ידי השותפים המוגבלים (כל אחד ביחס לחלקו בקרן) ולא על ידי הקרן.

הסדר מס שני – קרן גידור חייבת במס: כאשר קרן גידור בוחרת להיות קרן גידור חייבת, היא זו אשר ממוסה על ההכנסות מפעילות הקרן והשותפים המוגבלים פטורים ממס בגין ההכנסה שהגיע לידם.

מטבע דיגיטלי, או בשמו הבינלאומי ,Cryptocurrency הוא יחידה דיגיטלית ממוחשבת אשר שייכותה לאדם מסוים מאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה (קריפטוגרפיה) של ביזור, שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד ומשמשת כאמצעי תשלום לסחר חליפין באמצעים אלקטרונים. טכנולוגיה זו, מאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, תוך אימות נתוני העסקה בין הצדדים ושימוש בבסיס נתונים מבוזר המסונכרנים זה עם זה, כך שהמידע אינו תלוי בגורם אחד (ישות ניהול מרכזית)[1]. בנוסף, ערכו של המטבע הדיגיטלי, אינו נקבע על ידי מדינה או ישות ניהול מרכזית, אלא הינו תוצר של אמון והסכמה הדדית בין המשתמשים במטבע.

הלכה למעשה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מהווה מנגנון חדש להעברה מאובטחת של נכסים פיננסים בציבור, אשר אינם תלויים בגורם מרכזי אחד (כדוגמת מדינה או בנק מרכזי) ומשכך, ישנם גורמים חזקים בשוק העולמי המתנגדים למהלך, אשר עשוי להוות תחליף לבנקים המרכזיים ולהחלפתם.

‍

אם היו אמרים לכם שאתם יכולים לחסוך לא מעט כסף על ידי פעולה יחסית פשוטה לא הייתם עושים זאת? אז אם לא הכרתם ואם אתם מכירים אך לא בדיוק מבינים מה המונח "פריסת מס שבח" אמר, אשמח לעשות לכם סדר.

חברות רבות בתעשיית הייטק הישראלית מחפשות ו"נלחמות" כל הזמן על עובדים איכותיים, שיבואו לעבוד אצלן. אחת הדרכים המקובלות לפתות עובדים לעבור מחברה א' ל-ב', או מלכתחילה למשוך עובדים אלה לעבוד בחברה, הינה באמצעות הטבות שכר בדמות תגמול מבוסס הון – "אופציות" בחברה המעסיקה. על ידי הענקת אופציות לעובד, החברה משיגה מטרה כפולה, גם משיכת עובדים איכותיים לעבוד אצלה וגם יצירת זהות אינטרסים בין החברה המעסיקה לעובד, שכן ככל והחברה תהיה מצליחה יותר, כך השווי של האופציות שהוענקו לעובד יהיה בעל ערך כספי גבוה יותר. בכתבה זו נעסוק בפן המיסוי של הטבות אלה ונבחן סוגיות שונות שמתעוררות בבוא העובד לממש את האופציות שהוענקו לו.

טרם נרחיב את היריעה, נבהיר כמה מושגיי יסוד ועקרונות בסיס הנוגעים להקצאת אופציות לעובדים:

אופציה: זכות לרכוש מניה (בחברה המקצה) במחיר קבוע מראש.

תקופת הבשלה: תקופה מוגדרת מראש שנקבעה על ידי החברה, אשר במהלכה צומחת לעובד הזכאות לממש את האופציות למניות החברה.

מחיר המימוש: המחיר אותו יהיה על העובד לשלם לחברה במועד מימוש האופציה למניה.

מועד הפקיעה: מועד שנקבע מראש על ידי החברה, בו האופציות פוקעות.

מועד המימוש: הקצאה באמצעות נאמן – מועד העברת המניה מהנאמן לעובד או מועד מכירת המניה על ידי הנאמן – כמוקדם מבניהם; הקצאה שלא באמצעות נאמן – מועד מכירת המניה.

אופציות Unvested: על פי רוב (ובהתאם לקבוע בהסכם ההקצאה), כאשר עובד יסיים את עבודתו בחברה, האופציות שלא הבשילו יפקעו מיידית במועד סיום ההעסקה.

אופציות Vested: על פי רוב (ובהתאם לקבוע בהסכם ההקצאה), יהיה בידי העובד שסיים את עבודתו, לממש את האופציות, תוך תקופת זמן מוגבלת.

תקופת חסימה: התקופה הקבועה, בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, להקצאה במסלול נאמן (12 חודשים – מסלול הכנסה מעבודה; 24 חודשים – מסלול רווח הון). ככל ובחר העובד לממש לפני תום תקופת החסימה הוא לא ייהנה מהטבות המס המוקנות לו במסגרת הסעיף.