האתגר הראשון - שינוי תושבות לצרכי מס/ מקום עסקים קבוע:

עובדים שבשגרה עבדו במדינה X (המדינה בה עבדו באופן קבוע) ועכשיו נאלצים לעבוד במדינה Y וכתוצאה מכך עשויים ליצור "מוסד קבע" במדינה Y – דבר אשר יוביל להגשת דיווחים ותשלומי מס במדינה Y.

‍

בהתאם לקווים המנחים של ה OECD הסיטואציה לעיל קרי – שינוי חריג וזמני במיקום העובדים לאור משבר הקורונה, אינו אמור ליצור "מוסד קבע" במדינה Y בידי המעביד.

‍

דוגמה לאופן יישום ההמלצה ניתן למצוא בעמדת ה Internal Revenue Service. בהתאם לעמדת הirs , non resident (חברה או אדם) רשאי לבחור תקופה של עד 60 ימים המתחילים ב 1.2.2020 או לפני 1.4.2020 בה שירותים או פעילות אחרת המתנהלת בארה"ב לא תבוא בחשבון בבחינת האם הnon resident עוסק ב U.S. trade or business. והכל בהתאם לתנאים המנויים בעמדה כפי שאתם יכולים לראות.

‍

דוגמה נוספת הינה בהתאם להנחיית רשות המיסים האוסטרלית, השפעת משבר הקורונה כשלעצמו לא יביא לבדו ליצירת מוסד קבע בידי החברה כל עוד היא תעמוד במספר תנאים:

1. לחברה לא היה מוסד קבע באוסטרליה טרם המשבר.

2. אין שינוי נסיבות נוסף מעבר לנסיבות שהשתנו בעקבות משבר הקורונה.

3. הנוכחות של עובדי החברה באוסטרליה היא לטווח לקצר ומושפעת ממשבר הקורונה.

‍

האתגר השני - אתר בניה/ הרכבה:

חברה ממדינה X הבונה במדינה Y, במרבית מאמנות המס אתר הבניה יהווה מוסד קבע, רק מקום בו הפרויקט נמשך מעל תקופה מסוימת (תקופה משתנה הקבוע בהתאם למודל עליו בנויה האמנה. נע בין 6 חודשים האמנה מול ארה"ב למשל ובין 12 חודשים).

עכשיו, מה קורה שבגלל מגפת הקורונה נעצרה הפעילות בפרויקט והוא חרג בשל כך מהתקופה הקובעת באמנה? בהתאם לקווי ההנחיה של ה OECD במצב זה הפסקה זמנית לא תעצור את השעון ובלשון אחר, אם הפרויקט נמשך מעבר למותר באמנה יש לראותו כמוסד קבע, אך יחד עם זאת, ממליץ ה OECD למדינות השונות לשקול "לעצור את השעון" לקביעת מוסד הקבע, בנסיבות בהם הפרויקט נדחה לאור התמודדות עם משבר הקורונה.

‍

האתגר השלישי - סוכן תלוי:

האם פעולות המבוצעות על ידי יחיד שעובד באופן זמני מהבית עבור מעסיק זר יכולות לסווג אותו כסוכן תלוי וכתוצאה מכך להקים מוסד קבע לחברה הזרה?

בהתאם לאמנת המודל פעולות של סוכן תלוי  כגון עובד עשויה ליצור מוסד קבע עבור התאגיד הזר אם הסוכן מתקשר בחוזרים מקומיים בשם התאגיד. ולכן בהתאם לנסיבות של משבר הקורונה יש לבחון ולהעריך האם בנסיבות אלה הסוכן מבצע פעולות אלה באופן "רגיל".

בהתאם לקווים המנחים של ה OECD אין לראות בפעולות הסוכן במדינה X אם הסוכן החל לעבוד מהבית באופן חריג וזאת לאור משבר הקורונה – ונחדד הכוונה היא לעבודה מהבית כתוצאה מהגבלות שנכפו על ידי אותה מדינה. והכל בתנאי שהסוכן לא ימשיך בפעילותו לאחר הסרת ההגבלות על ידי המדינה.

בנוסף נציין, כי ב 2017 UPDATE TO THE OECD MODEL TAX CONVENTION מובהר, כי הדרישה שעל הסוכן להתקשר באופן שוטף בשם החברה בחוזים או ככזה שמהווה גורם מוביל בדרך לחתימת החוזה מבלי שהתבצע שינוי מהותי על ידי התאגיד הזר, משקף את העקרון הבסיסי העומד מאחורי סעיף 5 לאמנה שהנוכחות במדינה X צריכה להיות יותר מאשר זמנית בכדי לקבוע שהסוכן מהווה מוסד קבע לחברה.

‍

האתגר הרביעי – משרד ביתי:

המבחן האם Home office מהווה מוסד קבע או לא הוא מבחן של עובדות ונסיבות. באופן כללי הקביעה האם Home office מהווה מקום עיסוק קבוע ובמילים אחרות מוסד קבע של התאגיד, תלויה בשאלה האם המקום עומד לרשותו של התאגיד באופן קבוע וככזה שדרכו מתנהל התאגיד באופן חלקי או מלא.

להשלמת התמונה נציין, כי בהתאם לפרשנות המקובלת לסעיף 5 לאמנת המודל של ה OECD', למרות שחלק מעסקי התאגיד מתנהלים ב Home office אין בכך כדי במקום יהווה מוסד קבע. קרי – פעילות לסירוגין של אדם בעבור מעסיקו בביתו אינו הופך את ביתו למקום העומד באופן קבוע לרשות התאגיד.

יחד עם זאת נציין (ומכאן גם עולה האתגר המיסוי במובן זה), כי מקום בו עושים שימוש ב Home office באופן קבוע ולא מזדמן לביצוע עסקי התאגיד והתאגיד מעמיד דרישה זו לעובד וביתו של העובד עומד לרשות החברה, אז יש לראות ב Home office כמוסד קבע.

אך האם ניתן להגיד שעובד שעבד מהבית כתוצאה ממשבר הקורונה עונה לדרישות להיווצרות מוסד קבע? ככל הנראה יש להשיב לשאלה זו בשלילה. אין ספק (אלא אם כן יוכח אחרת) שכאשר בזמן משבר הקורונה עובד עבד מביתו (אם מבית הקבע שלו או ממקום מגורים זמנים במדינה שאינה מדינת הקבע שלו) הדבר היה אמצעי במלחמה לשמירת בריאות הציבור.

ולכן עבודה מרחוק בנסיבות אלו, לא תיצור מוסד קבע עבור החברה, בין אם בגלל שאופי הפעילות של העובד מביתו אינו עונה על דרישות הקביעות או ההמשכיות וגם מכיוון שביתו של העובד אינו עומד לרשות החברה כתוצאה מדרישת החברה.

‍