התפתחויות במיסוי הכלכלה הדיגיטלית בישראל: אימוץ מנגנון QDMTT
המאמר התפרסם לראשונה באתר
6.8.2024
בעידן הגלובליזציה והכלכלה הדיגיטלית, סוגיית המיסוי הבינלאומי הפכה למורכבת יותר מאי פעם. בשנת 2021, הצטרפה ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ולתוכנית שני הפילארים של ה-OECD. לאחרונה, התקבלה החלטה משמעותית על ידי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לאמץ את יישום משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT) החל משנת 2026. החלטה זו מהווה צעד חשוב בהתאמת מדיניות המס של ישראל לסטנדרטים הבינלאומיים החדשים.
QDMTT, או בשמו המלא "מס מינימום מקומי מוסמך" (Qualified Domestic Minimum Top-up Tax), הוא כלי מיסוי חדש שמדינות יכולות לאמץ כחלק ממאמץ גלובלי להבטיח שחברות גדולות משלמות את חלקן ההוגן במס. הוא חל על חברות גדולות מאוד - אלה שיש להן הכנסות של לפחות 750 מיליון אירו בשנה.
המטרה העיקרית של ה-QDMTT היא להבטיח שיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% על רווחי החברות הללו. כאשר שיעור המס האפקטיבי של חברה במדינה מסוימת נמוך מ-15%, ה-QDMTT מאפשר לאותה מדינה לגבות מס נוסף, המכונה "מס על" (Top-up Tax), כדי להשלים את ההפרש עד ל-15%.
לדוגמה, אם חברה גדולה משלמת באופן אפקטיבי רק 10% מס על הרווחים שלה במדינה כלשהי, ה-QDMTT יאפשר לאותה מדינה לגבות "מס על" בשיעור של 5% נוספים, כך שסך המס האפקטיבי יגיע ל-15%.
חשוב להבין שללא ה-QDMTT, "מס העל" הזה היה עלול להיגבות על ידי מדינות אחרות במסגרת המערכת הבינלאומית הרחבה יותר של כללי ה-GloBE. אך כאשר מדינה מאמצת QDMTT, היא מבטיחה שהיא עצמה תוכל לגבות את "מס העל" הזה, במקום שהכסף ילך למדינות אחרות.
יתרונות וחסרונות של QDMTT:
יתרונות:
- מונע העברת הכנסות מס למדינות אחרות, מבטיח שהמדינה עצמה גובה את "מס העל".
- מאפשר שמירה על תמריצי מס מקומיים עד לרף של 15% מס אפקטיבי.
- מאפשר המשך תחרות על השקעות עד לרף המס המינימלי.
- מחזק את זכויות המיסוי של המדינה בה מופקת ההכנסה.
חסרונות:
- דורש יישום מורכב ומשאבים ניכרים מרשויות המס.
- עלול להגדיל את נטל הציות עבור חברות רב-לאומיות.
- עשוי להשפיע על האטרקטיביות של המדינה להשקעות זרות.
כדי להתמודד עם האתגרים הכרוכים ביישום ה-QDMTT ולהקל על נטל הציות והאכיפה, ה-OECD הציע מספר מנגנוני Safe Harbour. אחד מהם הוא Safe Harbour ספציפי ל-QDMTT:
יתרונות Safe Harbour ל-QDMTT:
- מפחית את מורכבות החישובים והדיווח עבור חברות העומדות בתנאים מסוימים.
- מקל על נטל האכיפה עבור רשויות המס.
- מאפשר יישום יעיל יותר של ה-QDMTT.
חסרונות Safe Harbour ל-QDMTT:
- עלול להוביל לאובדן הכנסות מסוימות ממס אם התנאים אינם מוגדרים בקפידה.
- דורש הגדרה ברורה של תנאי הסף, מה שעלול להיות מאתגר.
בנוסף ל-QDMTT, קיימת גם אלטרנטיבה הנקראת SHDMTT (Safe Harbour Domestic Minimum Top-Up Tax):
- יתרונות SHDMTT: פשוט יותר ליישום מ-QDMTT מלא; מבוסס על נתוני דיווח קיימים (CbCR), מה שמפחית את נטל הדיווח; עשוי להיות אטרקטיבי יותר לחברות בשל פשטותו.
- חסרונות SHDMTT: עלול לגבות פחות מס בהשוואה ל-QDMTT מלא; פחות גמיש בהתאמה לנסיבות ספציפיות של כל חברה; עדיין בשלבי פיתוח ולא מיושם באופן נרחב.
בהשוואה כללית, QDMTT מציע את השליטה המרבית למדינה על גביית המס, אך הוא המורכב ביותר ליישום. Safe Harbour ל-QDMTT מנסה לאזן בין שליטה לבין פשטות יישום, בעוד ש-SHDMTT מציע את הפשטות הרבה ביותר, אך עלול להוביל לגביית פחות מס.
בהקשר הישראלי, חשוב לציין את ההשפעה הפוטנציאלית של אימוץ ה-QDMTT על תעשיית ההייטק והחדשנות. ישראל, כמוקד משיכה להשקעות בתחומים אלה, תצטרך לאזן בין הצורך לשמור על אטרקטיביות להשקעות זרות לבין הדרישה לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים החדשים של מיסוי.
ישראל בחרה באימוץ ה-QDMTT, כנראה בשל הרצון לשמור על שליטה מרבית בגביית המס ולהגן על בסיס המס שלה. עם זאת, היא עשויה לשקול שילוב של מנגנוני Safe Harbour כדי להקל על היישום ולשמור על האטרקטיביות שלה להשקעות, במיוחד בתחומי ההייטק והחדשנות.
לסיכום, החלטת ישראל לאמץ את מנגנון ה-QDMTT מהווה צעד משמעותי בהתאמת מדיניות המס שלה לסטנדרטים הבינלאומיים החדשים. היא מאפשרת לישראל לגבות את "מס העל" בעצמה, במקום שהכנסות אלו יועברו למדינות אחרות. בעוד שהמהלך מציב אתגרים, הוא גם מציע הזדמנויות לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הגלובלית. המשך המעקב והערכה של השפעות המדיניות החדשה יהיו קריטיים להבטחת יישום מוצלח ולשמירה על האיזון בין אינטרסים לאומיים ובינלאומיים. ישראל תצטרך לשקול בקפידה את היתרונות והחסרונות של ה-QDMTT ולהתאים את יישומו לצרכים ולנסיבות הספציפיות של המשק הישראלי, תוך שמירה על תחרותיות בתחומי ההייטק והחדשנות.
