ועדת הערר למיסוי מקרקעין דנה לאחרונה (ו"ע 2523-12-23 רוזנשין נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב) בשאלת הרחבת חזית והמועד המתאים להעלאת טענות חלופיות בנוגע לייחוס חלק משווי המכירה לזכויות בנייה בלתי מנוצלות. ההחלטה מספקת הנחיות חשובות בדבר האופן והעיתוי הראוי להעלאת טענות מיסוי חלופיות.

‍

מהות הסוגיה

במרכז הדיון עמדה בקשת העוררת למחוק מכתב התשובה של המשיב טענה חלופית שעניינה ייחוס חלק משווי המכירה להשפעתן של זכויות בנייה בלתי מנוצלות. הסוגיה התעוררה על רקע מחלוקת בדבר סיווג הנכס כ"דירת מגורים מזכה" וחישוב המס בהתאם לסעיפים 49ז ו-48א(ב3) לחוק מיסוי מקרקעין.

‍

ההכרעה המשפטית

ועדת הערר, בראשות השופט ה' קירש, קבעה כי אין למחוק את הסעיפים מכתב התשובה, מהטעמים הבאים:

• העוררת ויתרה בשלב ההשגה על טענותיה בדבר היות הנכס דירת מגורים מזכה, אך שבה והעלתה את הטענה בבקשה לתיקון שומה.
• נושא זכויות הבנייה עלה במפורש בדיון המקדמי ואף נדון בין הצדדים בהקשר המיסויי בעקבות הבקשה לתיקון השומה.
• קיימת חוות דעת שמאית משנת 2016, שהוכנה במסגרת הליך פירוק שיתוף, המתייחסת לחלוקת התמורה בין הבנוי לבין זכויות הבנייה.

‍

השלכות מעשיות

ההחלטה מספקת מספר תובנות חשובות למייצגים:

• אין מניעה להעלות טענות חלופיות בשלב מאוחר יותר של ההליך, כל עוד הן רלוונטיות למחלוקת ואינן מפתיעות את הצד שכנגד.
• חשיבות הגילוי המלא של מידע רלוונטי, כולל קיומן של זכויות בנייה נוספות, כבר בשלבים המוקדמים של ההליך.
• אי העלאת טענות בשלב מוקדם עשויה להשפיע על פסיקת ההוצאות בסוף ההליך.

‍

הדגשים פרקטיים

הוועדה הדגישה מספר נקודות מעשיות:

• על מנת למנוע נזק דיוני, ניתנה לעוררת אפשרות לבקש דחיית מועד להגשת תצהירים.
• העלאה מאוחרת של טענות, גם אם מותרת, עשויה להשפיע על פסיקת ההוצאות.
• חשיבות השאיפה להגיע לתוצאת מיסוי נכונה, גם אם הדבר כרוך בהעלאת טענות בשלב מאוחר יותר.

‍

סיכום

ההחלטה מדגישה את האיזון העדין בין הצורך בייעול הליכי המס לבין השאיפה להגיע לתוצאת מיסוי נכונה. היא מספקת הנחיות ברורות למייצגים בדבר האופן והעיתוי הראוי להעלאת טענות חלופיות בהליכי מס שבח, תוך שמירה על עקרונות ההגינות הדיונית.

‍

משרדנו מתמחה בליווי הליכי מס שבח מורכבים, תוך הקפדה על העלאת טענות במועד המתאים ושמירה על זכויות הנישום להעלות טענות חלופיות כנדרש.

‍