הגבלת גישה לערעורי מס שבח לתושבי חוץ
ו"ע 52317-10-23
12.8.2024
החלטה חדשה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין מציבה אתגרים משמעותיים בפני תושבי חוץ המבקשים לערער על שומות מס שבח בישראל. ההחלטה, שניתנה בתיק ו"ע 52317-10-23 גודמן נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, מדגישה את הצורך בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליך.
רקע המקרה
העוררת, תושבת חוץ, הגישה ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין שלא להאריך את המועד לתיקון שומת מס שבח. מטרת התיקון הייתה לאפשר פריסת מס לפי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב, מצדו, ביקש להטיל על העוררת חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
טענות הצדדים
המשיב טען כי סיכויי הערר נמוכים מכיוון שהעוררת לא הציגה "סיבה מספקת" לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה. הוא הדגיש כי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מעניק זכות פריסה לתושבי ישראל בלבד, וכי העוררת יכולה לפנות לפקיד השומה לפריסת המס לפי פקודת מס הכנסה. בנוסף, המשיב ציין כי אין לעוררת נכסים או הכנסות בישראל מהם ניתן להיפרע.
העוררת, מצדה, התנגדה לבקשה וטענה כי היא פוגעת בזכות הגישה לערכאות. היא ציינה כי קיימת יתרת זכות אצל המשיב ממנה ניתן להיפרע, וכי נפגעה זכותה לשימוע בדחיית בקשת הארכה. העוררת גם טענה כי סעיף 48א(ה) כפוף לאמנת המס בין ישראל לאנגליה ולאיסור האפליה.
נימוקי ההחלטה
השופט שמואל בורנשטין קבע כי יש להטיל על העוררת חובת הפקדת ערובה. הוא נימק את החלטתו בכך שסיכויי הערר נמוכים, שכן העוררת לא הציגה נימוקים משכנעים לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה, כנדרש בפסיקה (ראו ע"א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין נ' רייך). השופט אימץ פרשנות מצמצמת לסעיף 48א(ה), הקובע כי החוק מגביל את זכות הפריסה לתושבי ישראל בלבד.
בנוסף, השופט הביע חשש מהיעדר יכולת פירעון, מאחר שהעוררת היא תושבת חוץ ללא נכסים או הכנסות ידועים בישראל. למרות שהכיר בחשיבות זכות הגישה לערכאות, השופט סבר כי יש לאזנה מול סיכויי ההליך ויכולת הפירעון.
השלכות ההחלטה
החלטה זו עשויה להשפיע משמעותית על תושבי חוץ המבקשים לנהל הליכי ערר מס בישראל. היא עלולה להגביר את הקושי בניהול הליכי ערר, שכן תושבי חוץ עשויים להידרש להפקיד סכומים משמעותיים כתנאי לניהול ההליך. ההחלטה גם מדגישה את החשיבות המוגברת של עמידה במועדים, ומחזקת את הפרשנות המצמצמת לזכויות מס של תושבי חוץ.
חשוב לבחון את השלכות אמנות המס הרלוונטיות על כל מקרה ולייעץ ללקוחות בהתאם. החלטה זו מדגישה את המורכבות של דיני המס בישראל ביחס לתושבי חוץ ומחדדת את הצורך בייעוץ מקצועי מעמיק בתחום זה.
החלטה חדשה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין מציבה אתגרים משמעותיים בפני תושבי חוץ המבקשים לערער על שומות מס שבח בישראל. ההחלטה, שניתנה בתיק ו"ע 52317-10-23 גודמן נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, מדגישה את הצורך בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליך.
רקע המקרה
העוררת, תושבת חוץ, הגישה ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין שלא להאריך את המועד לתיקון שומת מס שבח. מטרת התיקון הייתה לאפשר פריסת מס לפי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב, מצדו, ביקש להטיל על העוררת חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
טענות הצדדים
המשיב טען כי סיכויי הערר נמוכים מכיוון שהעוררת לא הציגה "סיבה מספקת" לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה. הוא הדגיש כי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מעניק זכות פריסה לתושבי ישראל בלבד, וכי העוררת יכולה לפנות לפקיד השומה לפריסת המס לפי פקודת מס הכנסה. בנוסף, המשיב ציין כי אין לעוררת נכסים או הכנסות בישראל מהם ניתן להיפרע.
העוררת, מצדה, התנגדה לבקשה וטענה כי היא פוגעת בזכות הגישה לערכאות. היא ציינה כי קיימת יתרת זכות אצל המשיב ממנה ניתן להיפרע, וכי נפגעה זכותה לשימוע בדחיית בקשת הארכה. העוררת גם טענה כי סעיף 48א(ה) כפוף לאמנת המס בין ישראל לאנגליה ולאיסור האפליה.
נימוקי ההחלטה
השופט שמואל בורנשטין קבע כי יש להטיל על העוררת חובת הפקדת ערובה. הוא נימק את החלטתו בכך שסיכויי הערר נמוכים, שכן העוררת לא הציגה נימוקים משכנעים לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה, כנדרש בפסיקה (ראו ע"א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין נ' רייך). השופט אימץ פרשנות מצמצמת לסעיף 48א(ה), הקובע כי החוק מגביל את זכות הפריסה לתושבי ישראל בלבד.
בנוסף, השופט הביע חשש מהיעדר יכולת פירעון, מאחר שהעוררת היא תושבת חוץ ללא נכסים או הכנסות ידועים בישראל. למרות שהכיר בחשיבות זכות הגישה לערכאות, השופט סבר כי יש לאזנה מול סיכויי ההליך ויכולת הפירעון.
השלכות ההחלטה
החלטה זו עשויה להשפיע משמעותית על תושבי חוץ המבקשים לנהל הליכי ערר מס בישראל. היא עלולה להגביר את הקושי בניהול הליכי ערר, שכן תושבי חוץ עשויים להידרש להפקיד סכומים משמעותיים כתנאי לניהול ההליך. ההחלטה גם מדגישה את החשיבות המוגברת של עמידה במועדים, ומחזקת את הפרשנות המצמצמת לזכויות מס של תושבי חוץ.
חשוב לבחון את השלכות אמנות המס הרלוונטיות על כל מקרה ולייעץ ללקוחות בהתאם. החלטה זו מדגישה את המורכבות של דיני המס בישראל ביחס לתושבי חוץ ומחדדת את הצורך בייעוץ מקצועי מעמיק בתחום זה.
