בקשה לסעד זמני בעניין ניכוי מס במקור בשיעור מופחת: שיקולי בית המשפט והאיזון בין אינטרס הנישום לאינטרס הציבורי
ת"א 38545-09-24
5.11.2024
בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 38545-09-24), נדונה בקשה לסעד זמני בעניין ניכוי מס במקור. המקרה מדגיש את המורכבות בהכרעה בבקשות לסעדים זמניים בתחום המס, ואת האיזון העדין בין זכויות הנישום לבין האינטרס הציבורי בגביית מס.
בית המשפט דחה בקשה לסעד זמני שהגישה חברת סטי אנרגיה בע"מ, בה ביקשה להורות לפקיד השומה להעניק לה אישור על ניכוי מס במקור בשיעור של 1% במקום 5%.
השופט אביגדור דורות התבסס בהחלטתו על סעיפים 164 ו-165 לפקודת מס הכנסה, המסדירים את חובת הניכוי במקור. כמו כן, הוא הזכיר את תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), תשל"ז-1977, המפרטות את שיעורי הניכוי.
בית המשפט קבע כי הממצאים שהציג פקיד השומה, לרבות חשדות לשימוש בחשבוניות פיקטיביות ואי-דיווח על ספקים, מצדיקים את החלטתו לקבוע שיעור ניכוי של 5%. השופט הדגיש כי המבקשת לא התמודדה עם הממצאים הלכאוריים שהוצגו ולא סיפקה הסברים מספקים.
בהחלטתו, התייחס בית המשפט לשני השיקולים המרכזיים בבקשות לסעד זמני: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. השופט הסתמך על פסיקה קודמת, כגון רע"א 4086/18 קוטינה נ' נביל סיאם (25.6.18), המדגישה את "מקבילית הכוחות" בין שני שיקולים אלה.
בנוסף, השופט ציטט מרע"א 6252/23 נאות אט-ייזום ובניה בע"מ נ' אליהו גאון (7.12.23), המדגיש את הזהירות הנדרשת במתן צו עשה זמני, במיוחד כאשר הוא משנה מצב קיים וחופף לסעד העיקרי המבוקש בתביעה.
בית המשפט הדגיש את החשיבות של מנגנון הניכוי במקור להבטחת תשלום המס בסמוך לקבלת התקבול, וציין כי מתן הסעד הזמני עלול לפגוע באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית.
לבסוף, השופט הציע כי פתוחה הדרך בפני המבקשת להשלים את המידע והמסמכים שהתבקשה להגיש לפקיד השומה, כדי שזה יבחן מחדש את בקשתה. החלטה זו מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין הנישום לרשויות המס, גם במקרים של מחלוקת.
פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה לחשיבות של הצגת ראיות ונתונים מפורטים בבקשות לסעדים זמניים בתחום המס, ומדגיש את האיזון העדין שבתי המשפט נדרשים לו בין זכויות הנישום לבין האינטרס הציבורי.
בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 38545-09-24), נדונה בקשה לסעד זמני בעניין ניכוי מס במקור. המקרה מדגיש את המורכבות בהכרעה בבקשות לסעדים זמניים בתחום המס, ואת האיזון העדין בין זכויות הנישום לבין האינטרס הציבורי בגביית מס.
בית המשפט דחה בקשה לסעד זמני שהגישה חברת סטי אנרגיה בע"מ, בה ביקשה להורות לפקיד השומה להעניק לה אישור על ניכוי מס במקור בשיעור של 1% במקום 5%.
השופט אביגדור דורות התבסס בהחלטתו על סעיפים 164 ו-165 לפקודת מס הכנסה, המסדירים את חובת הניכוי במקור. כמו כן, הוא הזכיר את תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), תשל"ז-1977, המפרטות את שיעורי הניכוי.
בית המשפט קבע כי הממצאים שהציג פקיד השומה, לרבות חשדות לשימוש בחשבוניות פיקטיביות ואי-דיווח על ספקים, מצדיקים את החלטתו לקבוע שיעור ניכוי של 5%. השופט הדגיש כי המבקשת לא התמודדה עם הממצאים הלכאוריים שהוצגו ולא סיפקה הסברים מספקים.
בהחלטתו, התייחס בית המשפט לשני השיקולים המרכזיים בבקשות לסעד זמני: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. השופט הסתמך על פסיקה קודמת, כגון רע"א 4086/18 קוטינה נ' נביל סיאם (25.6.18), המדגישה את "מקבילית הכוחות" בין שני שיקולים אלה.
בנוסף, השופט ציטט מרע"א 6252/23 נאות אט-ייזום ובניה בע"מ נ' אליהו גאון (7.12.23), המדגיש את הזהירות הנדרשת במתן צו עשה זמני, במיוחד כאשר הוא משנה מצב קיים וחופף לסעד העיקרי המבוקש בתביעה.
בית המשפט הדגיש את החשיבות של מנגנון הניכוי במקור להבטחת תשלום המס בסמוך לקבלת התקבול, וציין כי מתן הסעד הזמני עלול לפגוע באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית.
לבסוף, השופט הציע כי פתוחה הדרך בפני המבקשת להשלים את המידע והמסמכים שהתבקשה להגיש לפקיד השומה, כדי שזה יבחן מחדש את בקשתה. החלטה זו מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין הנישום לרשויות המס, גם במקרים של מחלוקת.
פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה לחשיבות של הצגת ראיות ונתונים מפורטים בבקשות לסעדים זמניים בתחום המס, ומדגיש את האיזון העדין שבתי המשפט נדרשים לו בין זכויות הנישום לבין האינטרס הציבורי.
