חדל"ת 37896-11-21
18.9.2024
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד בתיק חדל"ת 37896-11-21 עוסק בסוגיה מורכבת של קיזוז חובות בהליכי חדלות פירעון, ובפרט בשאלה האם רשות המיסים רשאית לקזז החזר מס המגיע לחברה בהליכי חדלות פירעון כנגד חוב מס של החברה. פסק הדין מדגים את המתח בין זכות הקיזוז של רשויות המס לבין עקרון השוויון בין נושים בהליכי חדלות פירעון, ומספק הנחיות חשובות לפרשנות המונח "חוב עבר" בהקשר של החזרי מס.
פסק הדין עוסק בשאלה האם רשות המיסים רשאית לקזז חוב עבר של החברה כנגד החזר מס המגיע לחברה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב הגדרת "חוב עבר" בהקשר של החזר מס.
סעיפי החוק הרלוונטיים:
1. סעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018: מגדיר את התנאים לקיזוז חוב עבר.
2. סעיפים 1-2 לחוק קיזוז מיסים, תש"ם-1980: מגדירים "החזר מס" ומתירים קיזוז החזר מס כנגד חוב מס.
הנאמן טען כי החזר המס לשנת 2020 אינו "חוב עבר" מאחר שהדוח הכספי הוגש ואושר לאחר מתן צו פתיחת ההליכים. מנגד, רשות המיסים טענה כי החזר המס נוצר בשנת המס עצמה, ללא קשר למועד הגשת הדוח.
בית המשפט הסתמך על פסיקה קודמת, ובפרט על ע"מ 1019/08 ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן (23.10.11), שם נקבע כי חוב מס נוצר במועד צמיחת ההכנסה החייבת, ולא במועד קביעת השומה. בית המשפט החיל עיקרון זה גם על החזרי מס.
בנוסף, בית המשפט התייחס לסעיף 159(א) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי סכום ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או מיום התשלום. זאת כראיה נוספת לכך שהזכות להחזר נוצרת בשנת המס הרלוונטית.
לאור זאת, בית המשפט קבע כי הן חוב החברה למס הכנסה והן חוב מס הכנסה לחברה מהווים "חובות עבר", ולכן מתקיימים תנאי סעיף 255 לחוק חדלות פירעון.
עם זאת, בית המשפט הגביל את הקיזוז בהתאם לסעיף 235 לחוק חדלות פירעון, הקובע כי חובות כלליים יכללו הפרשי הצמדה וריבית רק עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. לפיכך, הורה בית המשפט כי יש להשיב כל סכום שקוזז בגין ריבית וקנסות שהצטברו לאחר מועד מתן הצו.
בסיכומו של דבר, בית המשפט דחה את בקשת הנאמן ברובה, אך הורה על בדיקה וחישוב מדויק של הסכומים שקוזזו, תוך הקפדה על העקרונות שנקבעו בפסק הדין. זאת, כדי לשמור על האיזון בין זכות הקיזוז של רשות המיסים לבין עקרון השוויון בין נושים בהליכי חדלות פירעון.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד בתיק חדל"ת 37896-11-21 עוסק בסוגיה מורכבת של קיזוז חובות בהליכי חדלות פירעון, ובפרט בשאלה האם רשות המיסים רשאית לקזז החזר מס המגיע לחברה בהליכי חדלות פירעון כנגד חוב מס של החברה. פסק הדין מדגים את המתח בין זכות הקיזוז של רשויות המס לבין עקרון השוויון בין נושים בהליכי חדלות פירעון, ומספק הנחיות חשובות לפרשנות המונח "חוב עבר" בהקשר של החזרי מס.
פסק הדין עוסק בשאלה האם רשות המיסים רשאית לקזז חוב עבר של החברה כנגד החזר מס המגיע לחברה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב הגדרת "חוב עבר" בהקשר של החזר מס.
סעיפי החוק הרלוונטיים:
1. סעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018: מגדיר את התנאים לקיזוז חוב עבר.
2. סעיפים 1-2 לחוק קיזוז מיסים, תש"ם-1980: מגדירים "החזר מס" ומתירים קיזוז החזר מס כנגד חוב מס.
הנאמן טען כי החזר המס לשנת 2020 אינו "חוב עבר" מאחר שהדוח הכספי הוגש ואושר לאחר מתן צו פתיחת ההליכים. מנגד, רשות המיסים טענה כי החזר המס נוצר בשנת המס עצמה, ללא קשר למועד הגשת הדוח.
בית המשפט הסתמך על פסיקה קודמת, ובפרט על ע"מ 1019/08 ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן (23.10.11), שם נקבע כי חוב מס נוצר במועד צמיחת ההכנסה החייבת, ולא במועד קביעת השומה. בית המשפט החיל עיקרון זה גם על החזרי מס.
בנוסף, בית המשפט התייחס לסעיף 159(א) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי סכום ההחזר יישא הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או מיום התשלום. זאת כראיה נוספת לכך שהזכות להחזר נוצרת בשנת המס הרלוונטית.
לאור זאת, בית המשפט קבע כי הן חוב החברה למס הכנסה והן חוב מס הכנסה לחברה מהווים "חובות עבר", ולכן מתקיימים תנאי סעיף 255 לחוק חדלות פירעון.
עם זאת, בית המשפט הגביל את הקיזוז בהתאם לסעיף 235 לחוק חדלות פירעון, הקובע כי חובות כלליים יכללו הפרשי הצמדה וריבית רק עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. לפיכך, הורה בית המשפט כי יש להשיב כל סכום שקוזז בגין ריבית וקנסות שהצטברו לאחר מועד מתן הצו.
בסיכומו של דבר, בית המשפט דחה את בקשת הנאמן ברובה, אך הורה על בדיקה וחישוב מדויק של הסכומים שקוזזו, תוך הקפדה על העקרונות שנקבעו בפסק הדין. זאת, כדי לשמור על האיזון בין זכות הקיזוז של רשות המיסים לבין עקרון השוויון בין נושים בהליכי חדלות פירעון.