דוברות רשות המיסים
26.12.2024
משרד האוצר פרסם היום להערות הציבור טיוטת תקנות, שנועדו להסדיר את מדיניות ניכוי המס במקור של פעילות גופים מפוקחים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים, NFT), על מנת להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
בהתאם לטיוטת התקנות שהופצה, גופים מפוקחים בעלי רישיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכסים דיגיטליים עבור מוכרים, הכפופים לפיקוח מצד המאסדר מעניק הרישיון (רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך או הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), יוכלו לנכות עבור לקוחותיהם מס במקור מהכנסות שמקורן במכירת נכסים דיגיטליים, כך שלרוב אותם לקוחות לא יהיו חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי בשל הכנסות אלו.
בטיוטת התקנות נעשית הבחנה בין מצב של מכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר, ובין מצב של מכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע. במכירת נכס תמורת נכס אחר, כאשר הרכישה הראשונה של נכס דיגיטלי עבור הלקוח ומשיכת כספי המכירה של הנכס הדיגיטלי עבור הלקוח נעשות בתמורה למטבע ישראלי או מטבע זר ("חייב סגור"), הדיווח והתשלום ייעשה אחת לשנה, ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח. במצב שבו הרכישה הראשונה או משיכת כספי המכירה נעשות בתמורה לנכס דיגיטלי אחר ("חייב פתוח"), הדיווח והתשלום ייעשה אחת לחצי שנה ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח. מדובר בהקלה לעומת המצב הקיים היום ביחס לחובת ניכוי המס במקור לפיו ניכויו ותשלומו נעשים באופן חודשי. כמו כן, במכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע, ינוכה וישולם המס באופן חודשי.
תקנות אלו תסייענה להפחית את הנטל הבירוקרטי הן עבור נישומים והן עבור נותני שירותים פיננסיים בתחום תשלום מס מפעילות בנכסים הדיגיטליים בגופים מפוקחים, ובנוסף עשויות לקדם כניסת שחקנים זרים לקבלת רישיון פעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל. התקנות מפורסמות בהמשך לדוח הכלכלנית הראשית (דאז) בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים והן מצטרפות לתזכיר החוק שפורסם לפני כחודש, המגדיר מהו נכס דיגיטלי ומבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון.
התקנות נוסחו על ידי רשות המסים בשיתוף אגף הכלכלן הראשי ומינהל הכנסות המדינה ובהיוועצות עם הרגולטורים הרלוונטיים לתחום. על מנת לאפשר זמן היערכות לדיווח, ובכפוף להתקדמות הליך החקיקה, מוצע לקבוע כי התקנות יכנסו לתוקף באמצע שנת 2025.
משרד האוצר פרסם היום להערות הציבור טיוטת תקנות, שנועדו להסדיר את מדיניות ניכוי המס במקור של פעילות גופים מפוקחים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים, NFT), על מנת להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
בהתאם לטיוטת התקנות שהופצה, גופים מפוקחים בעלי רישיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכסים דיגיטליים עבור מוכרים, הכפופים לפיקוח מצד המאסדר מעניק הרישיון (רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך או הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), יוכלו לנכות עבור לקוחותיהם מס במקור מהכנסות שמקורן במכירת נכסים דיגיטליים, כך שלרוב אותם לקוחות לא יהיו חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי בשל הכנסות אלו.
בטיוטת התקנות נעשית הבחנה בין מצב של מכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר, ובין מצב של מכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע. במכירת נכס תמורת נכס אחר, כאשר הרכישה הראשונה של נכס דיגיטלי עבור הלקוח ומשיכת כספי המכירה של הנכס הדיגיטלי עבור הלקוח נעשות בתמורה למטבע ישראלי או מטבע זר ("חייב סגור"), הדיווח והתשלום ייעשה אחת לשנה, ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח. במצב שבו הרכישה הראשונה או משיכת כספי המכירה נעשות בתמורה לנכס דיגיטלי אחר ("חייב פתוח"), הדיווח והתשלום ייעשה אחת לחצי שנה ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח. מדובר בהקלה לעומת המצב הקיים היום ביחס לחובת ניכוי המס במקור לפיו ניכויו ותשלומו נעשים באופן חודשי. כמו כן, במכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע, ינוכה וישולם המס באופן חודשי.
תקנות אלו תסייענה להפחית את הנטל הבירוקרטי הן עבור נישומים והן עבור נותני שירותים פיננסיים בתחום תשלום מס מפעילות בנכסים הדיגיטליים בגופים מפוקחים, ובנוסף עשויות לקדם כניסת שחקנים זרים לקבלת רישיון פעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל. התקנות מפורסמות בהמשך לדוח הכלכלנית הראשית (דאז) בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים והן מצטרפות לתזכיר החוק שפורסם לפני כחודש, המגדיר מהו נכס דיגיטלי ומבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון.
התקנות נוסחו על ידי רשות המסים בשיתוף אגף הכלכלן הראשי ומינהל הכנסות המדינה ובהיוועצות עם הרגולטורים הרלוונטיים לתחום. על מנת לאפשר זמן היערכות לדיווח, ובכפוף להתקדמות הליך החקיקה, מוצע לקבוע כי התקנות יכנסו לתוקף באמצע שנת 2025.