בית המשפט העליון קבע לאחרונה הלכה תקדימית בתחום המיסוי בהליכי חדלות פירעון (ע"א 7347/21 פולימרס אינוביישן בע"מ נ' קבוצת פולימרס בע"מ ואח'). פסק הדין עוסק בשאלה מהותית: למי שייכת הזכות להחזרי מס שנצברו במהלך תקופת הסדר נושים - לחברת האם שרכשה את המניות או לקופת הפירוק?

‍

הסוגיה המיסויית במרכז הדיון

במוקד פסק הדין עמדה שאלת הזכאות להחזרי מס בסך כ-365,000 ש"ח, שנצברו בעקבות ניכויי מס במקור בשנים 2018-2019. סכום זה נצבר במהלך תקופת הסדר נושים, כאשר החברה הופעלה על ידי חברת האם שרכשה את מניותיה. המחלוקת המשפטית נסבה סביב השאלה האם הזכות לדרוש החזרים אלו מרשות המסים עברה לחברת האם, או שמא נותרה בידי החברה שפורקה.

‍

ההכרעה המיסויית

בית המשפט העליון, בראשות השופט חאלד כבוב, קבע שני עקרונות מיסויים חשובים:

• הזכות להחזר מס היא זכות אובליגטורית הניתנת להמחאה, ועשויה לעבור לחברת האם במסגרת הסדר נושים.
• מועד היווצרות הזכות להחזר מס הוא המועד הקובע לעניין הבעלות בה - החזרי מס שנצברו בתקופת הסדר הנושים שייכים לחברת האם.

‍

השלכות מיסויות מעשיות

פסק הדין מספק הנחיות ברורות בנושאים מיסויים מרכזיים:

• אופן הטיפול בהחזרי מס שנצברו בתקופות שונות של הליכי חדלות פירעון.
• מעמדה של חברת אם מול רשות המסים בדרישת החזרי מס.
• זכויות קיזוז של רשות המסים כנגד חובות עבר.

‍

סוגיות מיסוי שנותרו פתוחות

פסק הדין הותיר מספר סוגיות להכרעה עתידית:

• שאלת זכות הקיזוז של רשות המסים לפי סעיף 255 לחוק חדלות פירעון.
• היקף תחולת ההלכה על סוגי מיסים שונים.
• אופן חישוב וקביעת גובה החזרי המס במקרים דומים.

‍

לסיכום

פסק הדין מהווה נקודת ציון חשובה בממשק שבין דיני המס לדיני חדלות פירעון. הוא מספק ודאות משפטית בסוגיה מיסויית מורכבת ומחזק את זכויותיהם של משקיעים בחברות בהליכי הבראה.

משרדנו, המתמחה בדיני מיסים וחדלות פירעון, מזמין אתכם להתייעץ עמנו בסוגיות דומות ובהשלכות המיסויות של פסק דין חשוב זה.

‍