💫 משרד האוצר מקדם הסדרה מקיפה של תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל. תזכיר החוק החדש יוצר לראשונה מסגרת רגולטורית ברורה לפעילות בתחום, כשבמקביל חלו התפתחויות משמעותיות במישור הבנקאי והמיסויי.

‍

🏛️ ההגדרות החדשות והשלכותיהן

תזכיר החוק מגדיר לראשונה "נכס דיגיטלי" כייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, העושה שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר. משמעותית במיוחד היא ההחרגה המפורשת של מטבע חוץ רשמי, המונעת אפשרות לטעון לפטור ממס בגין הפרשי שער.

‍

📋 המערכת הבנקאית: מסירוב גורף לבחינה מהותית

פסק הדין התקדימי בעניין פורמן יצק תוכן משמעותי ליחסי בנק-לקוח בעולם הקריפטו, והגביר את הוודאות בתחום. בית המשפט שלל את גישת הסירוב הגורף וקבע מספר עקרונות מהותיים: על הבנקים לבחון כל בקשה להעברת כספי קריפטו באופן פרטני; לערוך בדיקת מקור כספים קונקרטית; לספק נימוקים ענייניים במקרה של סירוב; ולהתחשב במאפייניו הספציפיים של כל לקוח, לרבות היסטוריית פעילותו הפיננסית והבנקאית.

בהמשך לפסיקה זו ולצורך גישור על הפער המעשי הקיים, פורסם נוהל מיוחד כהוראת שעה לתקופה של שישה חודשים החל מ-1.1.2024. הנוהל מאפשר העברת כספי מס במקרים בהם המערכת הבנקאית המסחרית בישראל מסרבת לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו. התהליך כולל הגשת טופס 909 המפרט את כל פעילות הקריפטו, תוך הצגת תיעוד מקיף הכולל מקור הכספים, שמות הבורסות וזירות המסחר, כתובות הארנקים הדיגיטליים, ונתיב תנועות המטבעות.

‍

💼 סיווג מיסויי: הבהרות קריטיות

התזכיר מבהיר את סיווג הנכס הדיגיטלי כנכס הוני, אך ההבחנה בין פעילות הונית לעסקית בעולם הקריפטו מקבלת משמעות מעשית מיוחדת. נבחן שתי דוגמאות מרכזיות מהשטח:

במקרה של מסחר יומי (Day Trading) בקריפטו, כאשר משקיע מבצע פעילות שיטתית ותדירה, הכוללת עשרות עסקאות ביום, שימוש בכלי ניתוח טכני, והקדשת זמן משמעותי למסחר - הפעילות תסווג כעסקית. המשמעות היא חיוב במס שולי (עד 50%), אך עם אפשרות לניכוי מגוון הוצאות. ההוצאות המוכרות כוללות עמלות מסחר בפלטפורמות, תוכנות ניתוח טכני, שירותי ייעוץ וניתוח, הוצאות תשתית טכנולוגית ועלויות אבטחת מידע.

לעומת זאת, בפעילות Staking וניהול נזילות, הסיווג מורכב יותר ותלוי במספר פרמטרים משמעותיים. הבחינה תתמקד בהיקף הפעילות ותדירותה, מורכבות הפעולות הטכניות, רמת המעורבות האקטיבית הנדרשת, היקף המשאבים המושקעים ומידת הידע המקצועי הנדרש. כך למשל, השתתפות פשוטה ב-Staking Pool עשויה להיחשב כהכנסה פסיבית, בעוד ניהול אקטיבי של מספר צמדי נזילות ב-DeFi עשוי להיחשב כפעילות עסקית.

היבט משמעותי נוסף נוגע לקבלת או ביצוע תשלומים באמצעות נכסים דיגיטליים. התזכיר מבהיר כי קבלת תשלום בנכסים דיגיטליים עבור סחורות או שירותים תיחשב כעסקת חליפין לכל דבר. משמעות הדבר היא שיש לחשב את שווי התמורה בשקלים במועד העסקה, הן לצורך דיווח על ההכנסה והן לצורך חישוב רווח/הפסד ההון בעת מימוש עתידי של הנכסים הדיגיטליים שהתקבלו.

חשוב להבין כי הסיווג משפיע לא רק על שיעור המס, אלא גם על מכלול רחב של היבטים: אפשרות קיזוז הפסדים, חובות הדיווח והתיעוד, יכולת ניכוי הוצאות, חבות במע"מ וחובות רישום ודיווח נוספות. הבנת ההבחנות הללו קריטית לניהול נכון של הפעילות ולתכנון מס אפקטיבי.

‍

🌍 מיקום ההכנסה: כללים ברורים

סעיף 89(ב)(3) המוצע קובע שלוש נסיבות לחיוב במס בישראל: כשהנכס נרכש בתקופת תושבות ישראלית, כשהנכס משקף זכויות בנכסים או חברות בישראל, או כשהוא מייצג החזקה בחברה ישראלית. קביעה זו מספקת ודאות רגולטורית חיונית.

🛠️ כלים פרקטיים והיערכות לעתיד

בעידן החדש, ניהול ותיעוד מידע הופכים קריטיים. מערכות כמו Koinly או CryptoTax מאפשרות מעקב אוטומטי אחר עסקאות והפקת דוחות מס. אינטגרציית API עם בורסות מספקת תיעוד אוטומטי של פעולות.

לניהול אסמכתאות, מומלץ שילוב של מערכת ענן מאובטחת (כגון Google Drive או Dropbox) עם מבנה תיקיות ייעודי. למעקב אחר שערי מטבעות היסטוריים, CoinGecko או CoinMarketCap מספקים נתונים מדויקים עם אפשרות ייצוא.

בתחום ניהול הארנקים, המפתח הוא פשטות ושקיפות. ריכוז הפעילות במספר מצומצם של ארנקים, תוך תיעוד מדויק של העברות ושמירת הוכחות למקור הכספים, מקל על המעקב ומחזק את אמינות הדיווחים.

‍

🔮 מבט לעתיד

ההסדרה החדשה צפויה להגביר את הוודאות עבור משקיעים ולעודד פעילות מוסדרת. היחסים עם המערכת הבנקאית צפויים להשתפר, והתשתית החדשה תתמוך בהתפתחות השוק המקומי. המסגרת הברורה תאפשר פעילות שקופה תוך הבנת החובות והזכויות המיסויות.

‍

‍