ע"מ 42719-01-20
14.7.2024
בהליך אזרחי "רגיל" התובע הרוצה להוציא ממון מחברו עליו נטל השכנוע והבאת הראיות, זאת אם לא הועברו הנטלים אל הנתבע. ברם, לא כך הדבר בדיני המס. בדיני המס, המערער – שהוא יוזם ההליך המשפטי (חרף היותו מערער על החלטה קודמת של פקיד השומה) הוא "מעין תובע" ומשכך עליו נטל ההוכחה.
במקרה בו הוצאו כספים מקופת החברה, כספים שנמשכו על ידי מנהלי החברה, על מנהלי החברה נטל ההוכחה להראות כי המשיכות בוצעו לטובת החברה ולא לטובתו האישית (ע"א 641/66). אמנם על החברה חלה חובת דיווח לפקיד השומה על הכנסותיה, אך תשלום המס מוטל על הנישום. בהתאם להוראות סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה, ככל ולא הוגש לפקיד השומה דוח על ההכנסה, הרי שפקיד השומה רשאי לשום את המערער, בשומה לפי מיטב השפיטה, בשל העדר הגשת דוח מבוקר.
על כן, כאשר לא הוגשו דוחות כספיים מבוקרים הרי שנטל ההוכחה עובר לנישום, שכן לו היו מוגשים דוחות כספיים (על ידי מנהלי החברה), היה על פקיד שומה לנמק מדוע הדוחות אינם משקפים באופן נאות את מצבה הכספי של החברה – קרי, מדוע אין לקבל את הרשום בדוחות הכספיים של החברה, ביחס להכנסות (והוצאות מוכרות) של החברה.
בהליך אזרחי "רגיל" התובע הרוצה להוציא ממון מחברו עליו נטל השכנוע והבאת הראיות, זאת אם לא הועברו הנטלים אל הנתבע. ברם, לא כך הדבר בדיני המס. בדיני המס, המערער – שהוא יוזם ההליך המשפטי (חרף היותו מערער על החלטה קודמת של פקיד השומה) הוא "מעין תובע" ומשכך עליו נטל ההוכחה.
במקרה בו הוצאו כספים מקופת החברה, כספים שנמשכו על ידי מנהלי החברה, על מנהלי החברה נטל ההוכחה להראות כי המשיכות בוצעו לטובת החברה ולא לטובתו האישית (ע"א 641/66). אמנם על החברה חלה חובת דיווח לפקיד השומה על הכנסותיה, אך תשלום המס מוטל על הנישום. בהתאם להוראות סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה, ככל ולא הוגש לפקיד השומה דוח על ההכנסה, הרי שפקיד השומה רשאי לשום את המערער, בשומה לפי מיטב השפיטה, בשל העדר הגשת דוח מבוקר.
על כן, כאשר לא הוגשו דוחות כספיים מבוקרים הרי שנטל ההוכחה עובר לנישום, שכן לו היו מוגשים דוחות כספיים (על ידי מנהלי החברה), היה על פקיד שומה לנמק מדוע הדוחות אינם משקפים באופן נאות את מצבה הכספי של החברה – קרי, מדוע אין לקבל את הרשום בדוחות הכספיים של החברה, ביחס להכנסות (והוצאות מוכרות) של החברה.