רקע: המערער, עורך דין אשר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסק, בין היתר, בנדל"ן. לאור עיסוקו טיפל המערער בנכסי המקרקעין השייכים לחמתו (הנאשמת 2). בשנת 2010 מכרה החמה דירת מגורים בפטור ממס שבח. בשנת 2012 מכרה החמה דירה נוספת שהייתה בבעלותה, גם על דירה זו נתבקש פטור ממס שבח [הבהרה: בשנים האמורות היה ניתן למכור דירה בפטור אחתל -4 שנים]. יובהר, כי המערער דיווח בשם חמותו על העסקאות לרשות המיסים.

החלטת בית המשפט: המערער הורשע כדין בעבירה של מעשה מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס ובעבירה של עזרה לאחר להתחמק מתשלום מס. אין מחלוקת כי המערער הגיש לרשויות המס, בשם חמותו, כעורך דין המייצג אותה בעסקת מקרקעין, דיווחים לא נכונים. צדק בית משפט קמא (שלום) שלא קיבל את גרסת המערער כי טעה טעות בתום לב בדיווחו. קביעותיו של בית משפט קמא, מעוגנות היטב בחומר ראיות. מילוי הטפסים אינו אקט טכני בלבד אלא מילוי הנתונים אודות מכירת דירת מגורים מזכה בפטור הם לב ליבו של הדיווח לרשויות המס. טעות בשני טפסים שונים אינה סבירה, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם מעשיו ומחשבתו של המערער כעורך דין העוסק בתחום הנדל"ן.