ע"מ 38310-01-21
1.4.2021
על דרך הכלל, במקרה הרגיל יש מקום לפתוח פתח רחב לנישום ללבן את טענותיו מול הרשות במסגרת ערעור מס, ואף לאפשר זאת, בנסיבות המתאימות, גם אם הנישום אינו עומד בכל התנאים הפורמליים להגשת הערעור.
מלשון סעיף 150(ב) לפקודה, עולה באופן ברור, כי רק דוח מס יכול לשמש כהשגה על שומות בהיעדר דוחות. לאור האמור אין לראות במכתב ההשגה כ"השגה" בהתאם להוראות הסעיף. יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח מסוים, כאשר גרס, כי אולי היה מקום לקבל את טענת הנישום (שדי במכתב השגה ולא בהגשת דוח) אילו לא היה מגיש דוחות כלל (במקרה הנדון הנישום הגיש דוחות באיחור רב – מספר רב שנים לאחר המועד הקבוע בדין) תוך שהוא כופר בחובתו זו.
[הבהרה: בניגוד לחוק מיסוי מקרקעין או חוק מע"מ, אין בהוראות פקודת מס הכנסה הוראה המאפשרת לנישום להגיש ערעור מס על כל החלטה של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו עלפי הוראות הפקודה].
על דרך הכלל, במקרה הרגיל יש מקום לפתוח פתח רחב לנישום ללבן את טענותיו מול הרשות במסגרת ערעור מס, ואף לאפשר זאת, בנסיבות המתאימות, גם אם הנישום אינו עומד בכל התנאים הפורמליים להגשת הערעור.
מלשון סעיף 150(ב) לפקודה, עולה באופן ברור, כי רק דוח מס יכול לשמש כהשגה על שומות בהיעדר דוחות. לאור האמור אין לראות במכתב ההשגה כ"השגה" בהתאם להוראות הסעיף. יחד עם זאת, בית המשפט השאיר פתח מסוים, כאשר גרס, כי אולי היה מקום לקבל את טענת הנישום (שדי במכתב השגה ולא בהגשת דוח) אילו לא היה מגיש דוחות כלל (במקרה הנדון הנישום הגיש דוחות באיחור רב – מספר רב שנים לאחר המועד הקבוע בדין) תוך שהוא כופר בחובתו זו.
[הבהרה: בניגוד לחוק מיסוי מקרקעין או חוק מע"מ, אין בהוראות פקודת מס הכנסה הוראה המאפשרת לנישום להגיש ערעור מס על כל החלטה של פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו עלפי הוראות הפקודה].