ע"מ 49966-01-21
16.2.2022
לעמדת בית המשפט יש להבחין בין ארבעה מצבים שונים: מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון ככלל כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף – הדיון בטענה המקדמית יידחה להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של ההליך העיקרי עשוי להשפיע על בירור שאלת ההתיישנות (אך אין וודאות) – במצב זה, בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל, יהיה זה נכון לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור ההליך העיקרי. לא למותר לציין, כי לעמדת בית המשפט העליון בעניין דיסקונט, המדובר בקווים מנחים בלבד. ועל בית המשפט הדן בטענת ההתיישנות לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו.
לעמדת בית המשפט יש להבחין בין ארבעה מצבים שונים: מצב בו בירור טענת התיישנות אינו מצריך שום בירור עובדתי – הטענה תידון ככלל, כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי ייחודי – הטענה תידון ככלל כטענה מקדמית; מצב בו נדרש בירור עובדתי חופף – הדיון בטענה המקדמית יידחה להמשך ההליך; מצב בו הבירור העובדתי של ההליך העיקרי עשוי להשפיע על בירור שאלת ההתיישנות (אך אין וודאות) – במצב זה, בהן בית המשפט מעריך כי במהלך ניהול התביעה לגופה יתווספו נתונים אשר ישליכו אף על שאלת ההתיישנות, ככלל, יהיה זה נכון לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור ההליך העיקרי. לא למותר לציין, כי לעמדת בית המשפט העליון בעניין דיסקונט, המדובר בקווים מנחים בלבד. ועל בית המשפט הדן בטענת ההתיישנות לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו.