גילוי מסמכים של צד ג' בהליכי מס
ע"מ 47371-10-20
8.10.2024
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרת ערעור מס ערך מוסף. המערערת, סוכנות ביטוח בבעלות בנק, ביקשה לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי". לאחר שבקשתה נדחתה על ידי רשות המסים, הגישה ערעור לבית המשפט.
במסגרת ההליך, ביקשה המערערת גילוי ועיון במסמכים הנוגעים להסכמים בין רשות המסים לבין בתי המרקחת של קופות החולים, וכן ביקשה כי המשיבה תתמוך בתצהיר את תשובתה בנוגע לסיווג סוכנות הביטוח של בנק אחר. מטרת הבקשה הייתה לבסס טענת אפליה מצד רשות המסים.
בית המשפט דחה את הבקשה על כל חלקיה. ראשית, נקבע כי הבקשה בנוגע לבתי המרקחת של קופות החולים מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן טענה זו לא הועלתה קודם לכן בהליך. שנית, בית המשפט קבע כי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לטענת האפליה, ולא הוכיחה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לערעור.
בית המשפט הדגיש כי על פי הפסיקה, נישום המבקש לחשוף מסמכים של צדדים שלישיים בהליכי מס נדרש לעבור שלוש משוכות: הנחת תשתית עובדתית לכאורית לאפליה, הוכחת רלוונטיות המידע המבוקש, והצדקת הסרת החיסיון הקבוע בחוק. במקרה זה, המערערת לא צלחה אף אחת מהמשוכות הללו.
בנוסף, בית המשפט קבע כי גם אם היה מתקיים תנאי הרלוונטיות, האינטרס הלגיטימי של הצדדים השלישיים בשמירת סודיות המידע גובר על אינטרס המערערת בחשיפתו. זאת, בשונה ממקרים אחרים בהם הותרה חשיפת מידע של צדדים שלישיים בנסיבות חריגות.
לבסוף, בית המשפט הבהיר כי על אף דחיית הבקשה, טענת האפליה עדיין עומדת לזכות המערערת, והיא רשאית לנסות ולהוכיחה במסגרת ההליך בדרכים אחרות. כמו כן, נפתחה בפני המערערת האפשרות לפנות ישירות לצדדים השלישיים ולבקש מהם את המידע הרלוונטי.
ההחלטה מדגישה את האיזון העדין בין זכות הנישום לקבל מידע לצורך הגנתו, לבין ההגנה על פרטיותם וסודותיהם המסחריים של צדדים שלישיים בהליכי מס. היא מחדדת את הדרישות המחמירות החלות על נישומים המבקשים לחשוף מידע של צדדים שלישיים, ומדגישה את חשיבות הנחת תשתית עובדתית מספקת לטענות אפליה בהליכי מס.
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בבקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרת ערעור מס ערך מוסף. המערערת, סוכנות ביטוח בבעלות בנק, ביקשה לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי". לאחר שבקשתה נדחתה על ידי רשות המסים, הגישה ערעור לבית המשפט.
במסגרת ההליך, ביקשה המערערת גילוי ועיון במסמכים הנוגעים להסכמים בין רשות המסים לבין בתי המרקחת של קופות החולים, וכן ביקשה כי המשיבה תתמוך בתצהיר את תשובתה בנוגע לסיווג סוכנות הביטוח של בנק אחר. מטרת הבקשה הייתה לבסס טענת אפליה מצד רשות המסים.
בית המשפט דחה את הבקשה על כל חלקיה. ראשית, נקבע כי הבקשה בנוגע לבתי המרקחת של קופות החולים מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן טענה זו לא הועלתה קודם לכן בהליך. שנית, בית המשפט קבע כי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לטענת האפליה, ולא הוכיחה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לערעור.
בית המשפט הדגיש כי על פי הפסיקה, נישום המבקש לחשוף מסמכים של צדדים שלישיים בהליכי מס נדרש לעבור שלוש משוכות: הנחת תשתית עובדתית לכאורית לאפליה, הוכחת רלוונטיות המידע המבוקש, והצדקת הסרת החיסיון הקבוע בחוק. במקרה זה, המערערת לא צלחה אף אחת מהמשוכות הללו.
בנוסף, בית המשפט קבע כי גם אם היה מתקיים תנאי הרלוונטיות, האינטרס הלגיטימי של הצדדים השלישיים בשמירת סודיות המידע גובר על אינטרס המערערת בחשיפתו. זאת, בשונה ממקרים אחרים בהם הותרה חשיפת מידע של צדדים שלישיים בנסיבות חריגות.
לבסוף, בית המשפט הבהיר כי על אף דחיית הבקשה, טענת האפליה עדיין עומדת לזכות המערערת, והיא רשאית לנסות ולהוכיחה במסגרת ההליך בדרכים אחרות. כמו כן, נפתחה בפני המערערת האפשרות לפנות ישירות לצדדים השלישיים ולבקש מהם את המידע הרלוונטי.
ההחלטה מדגישה את האיזון העדין בין זכות הנישום לקבל מידע לצורך הגנתו, לבין ההגנה על פרטיותם וסודותיהם המסחריים של צדדים שלישיים בהליכי מס. היא מחדדת את הדרישות המחמירות החלות על נישומים המבקשים לחשוף מידע של צדדים שלישיים, ומדגישה את חשיבות הנחת תשתית עובדתית מספקת לטענות אפליה בהליכי מס.
