בפסיקה נקבע, כי על רשות המסים לגלות לנישום את מלוא (ולא באופן חלקי) המסמכים אשר שימשו כבסיס להחלטתה בעניינו של אותו הנישום, כנגזרת מזכות הטיעון ובגדר חובתה של רשות המסים לנהוג בשקיפות ככל רשות מנהלית וראו בקשר לכך – רע"א 09/032; רע"א 12/9153; רע"א 17/7998.

נבהיר, כי גם אם החליטה הרשות להגיש כתב אישום כנגד הנישום, אי חשיפת כלל החומרים ששימשו את רשות המיסים כבסיס לקביעת השומה, מהווה פגיעה בנישום. ואין הדבר מעלה או מוריד מהחובה המוטלת על רשות המיסים לחשוף בפני הנישום את החומרים ששימשו אותו כבסיס לשומה ולאפשר לו לעיין בחומרים המשמשים בסיס לשומה נגדו (לפחות ממועד סיום החקירה הפלילית והגשת כתב האישום). יחד עם זאת, למרות הפגיעה המסוימת בנישום בדיוני ההשגה, אין בפעילותה של רשות המיסים כשלעצמן לפסול את השומה.