בניגוד לסעיף 21 לחוק מע"מ (חיוב הקונה בתשלום המס) והתקנות שהותקנו מכוחו (תקנות 6א, 6ב ו-6ז לתקנות מס ערך מוסף), סעיף 20 לחוק מע"מ מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על פי החוק, להיכנס בנעליו של החייב במס לעניין תשלום המס. קרי – סעיף 20 לחוק הוא סעיף וולנטרי ויחול רק בהסתמך על בקשה של אדם לקבל על עצמו את תשלום המס במקום החייב במס על-פי החוק.

נדגיש, כי סעיף זה חורג מהכלל הקבוע בסעיף 16 לחוק, לפיו המוכר/ נותן השירות מוציא חשבונית מס ומשלם את המס בגין העסקה, ואילו הקונה זכאי לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה לו, בכפוף להוראות הדין.

במסגרת הוראות הנוהל מפורטים מספר קריטריונים עיקריים להחלת סעיף 20: קרבה בבעלויות; קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה; קריטריונים שאין עניינם קרבה בבעלויות או קרבה משפחית בין הצדדים לעסקה; מניעת נזק לקופת הציבורית; מורכבות העסקה לאור ריבוי יוצא דופן של מספר הצדדים לעסקה (צורכי יעילות); עידוד הכנסת הון זר למדינה; מקרים חריגים.

לא למותר לציין, כי אין לאשר את החלת סעיף 20 לחוק לאחר מעשה. קרי – לא תאושר בקשה להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ בדיעבד לאחר שהקונה עשה דין לעצמו והוציא חשבונית עצמית ללא קבלת אישור מראש.

‍