פסקי דין רבים עסקו בהעברת פעילות עסקית לחברה לאחר רכישת השליטה במניותיה כאשר כל נכסי החברה הנר כשת היו הפסדים צבורים ובמסגרתם נקבעו המבחנים הרלבנטיים לענייננו ואופן יישומם. בקצרה יובהר, כי במקרה של רכישת שלד בורסאי עם הפסדים, אין המדובר בהטבת מס מפורשת בחקיקה, אלא בניצול פרצה המאפשרת קיזוז הפסדים על ידי בעלי מניות חדשים של החברה, שנצברו בתקופה הקודמת לרכישת החברה.

באופן כללי מותרת האפשרות לחברות ויחידים לבצע קיזוז הפסדים בין פעילויותיהם השונות, גם אם מדובר בחברות שונות וזאת, כאשר המטרה היא  לאפשר תשלום מס אמת. כאשר מתקיימת מכירת שליטה בחברה פלונית לבעלי מניות חדשים, אזי מתאפשרת לבעלי המניות החדשים לתמרן את פעילותה של החברה הנרכשת ובכך לקזז הפסדים צבורים שנצברו לבעלי המניות הקודמים בחברה. בקשר לכך, נקבע כי בעת העברת השליטה יש לבחון את הטעם המסחרי היסודי שבבסיס רכישת השליטה ולבחון האם קיזוז ההפסדים הצבורים ראוי מבחינה כלכלית. במקרה בו נמכרת השליטה בחברה, ללא שהוכח בקשר אליה טעם מסחרי יסודי, אלא רק ניסיון לנצל את ההפסדים הצבורים, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהיה שלא להכיר בקיזוז ההפסדים במקרה של רכישת שליטה בחברה שאת ההפסדים ספגו בעלי המניות הקודמים.

מקרים רבים נבחנו בנוגע לשקילות שיש לבצע בין היתרון הפיסקאלי ובין היתרון המסחרי. בקשר לכך, נקבע כי האפשרות לבצע קיזוז הפסדים צבורים, אינה מעידה בהכרח על מלאכותיותה של העסקה וזאת כל עוד מצליח הנישום להוכיח באופן סובייקטיבי את הטעמים המסחריים ברכישת השליטה בחברה המפסידה. יחד עם זאת, נקבע גם כי טעם מסחרי יסודי אינו מספיק בכדי להכשיר עסקה מסויימת או להוכיח את האותנטיות של אותה עסקה. נקבע גם כי תישלל מלאכותיות העסקה אם יוכח כי הטעם המסחרי היה שווה במידת יסודיותו לטעם הפיסקאלי.