ע"מ 36977-12-17
7.2.2022
בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בעניין בנלי, מושכלת יסוד בדיני המס היא שבעל הנכס הוא בעל הפרי והוא אשר נושא בנטל המס על אותו פרי. ומשכך, ככלל, בעליו של עסק, שהינו בגדר "נכס" המניב פירות, מחויב במס על פירותיו.
מהאמור אנו למדים, כי לא ניתן להסב הכנסה ללא העברת זכות בנכס ממנו הופקה ההכנסה. למעשה הפסיקה הבחינה בין שימוש בהכנסה (דהיינו – העברת ההכנסה לצד ג' וחבות המס נותרת בידי בעל הנכס), לבין עיתוק או ניכור הכנסה, בהם מקור ההכנסה עצמו מועבר ואז חבות המס בגין ההכנסה עוברת בעקבותיו. הרציונל שהובא בפסיקה עולה בקנה אחד עם חשש פקיד השומה, שהסבת ההכנסה (לחברה) ללא העברת המקור שהפיק את ההכנסה יוצר פתח לניצול פרצות ולהקטנת חבות מס שלא כדין.
בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בעניין בנלי, מושכלת יסוד בדיני המס היא שבעל הנכס הוא בעל הפרי והוא אשר נושא בנטל המס על אותו פרי. ומשכך, ככלל, בעליו של עסק, שהינו בגדר "נכס" המניב פירות, מחויב במס על פירותיו.
מהאמור אנו למדים, כי לא ניתן להסב הכנסה ללא העברת זכות בנכס ממנו הופקה ההכנסה. למעשה הפסיקה הבחינה בין שימוש בהכנסה (דהיינו – העברת ההכנסה לצד ג' וחבות המס נותרת בידי בעל הנכס), לבין עיתוק או ניכור הכנסה, בהם מקור ההכנסה עצמו מועבר ואז חבות המס בגין ההכנסה עוברת בעקבותיו. הרציונל שהובא בפסיקה עולה בקנה אחד עם חשש פקיד השומה, שהסבת ההכנסה (לחברה) ללא העברת המקור שהפיק את ההכנסה יוצר פתח לניצול פרצות ולהקטנת חבות מס שלא כדין.