מושכלת יסוד היא כי בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרסונלית, לפיה כל תושב ישראל לצרכי מס מחויב במס בגין הכנסותיו, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוץ לישראל. עם זאת, במקרים מסוימים, ייתכן שתושב ישראל ינסה להסתתר מאחורי אישיות משפטית נפרדת, כגון חברה זרה, כדי להתחמק מתשלום מס בישראל. במקרים אלו, בית המשפט או רשות המיסים עשויים לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה ולקבוע האם יש לחייב את הנישום בעצמו בגין ההכנסה שהופקה ונצמחה בישראל.

הנסיבות אתן ייבחן בית המשפט:

• הנישום בעל שליטה בחברות הזרות, ובעיקר בשל כך שהוא זה שמכווין את פעילותן על פי רצונו.
• החברות הזרות הן "חברות קש", אשר הוקמו בלבד במטרה לקבלת כספים שלא בישראל ובמטרה להתחמק ממס בישראל, גם אם לא חוקי, בגין הכנסה מעסק.
• הנישום שולט ומנהל ("שליטה וניהול") את החברות הזרות בפועל.
• לנישום הייתה גישה בלעדית לנכסיי החברות הזרות ולחשבונות הבנק של החברות הזרות והתמורה הוזרמה לכיסו.

במקרים אלו ניתן ואף רצוי לחייב את הנישום בעצמו בגין הכנסה שהופקה ונצמחה בישראל ואין לאפשר לנישום להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברות הזרות.