בהתאם להוראות סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ועדת הערר רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, להגדילה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון.

במקרה שבו ועדת הערר נעזרה בסעיף 89(ב) סיפא לטובת מגיש הבקשה לתיקון שומה, והוא השלים עם ההחלטה ולא ערער עליה לבית המשפט העליון, אין מקום לאפשר לו לפתוח סוגיה חדשה להתדיינות בקשר לנכס שכבר התקבלה בגינו החלטה בערר קודם.

הסיבה לכך היא שההחלטה של ועדת הערר בערר הקודם מהווה מעשה בית דין. מעשה בית דין הוא מעשה משפטי שבו בית המשפט או ועדת הערר מוכרעים בסוגיה משפטית, והצדדים מחויבים לקבל את ההחלטה.

במקרה זה, מגיש הבקשה לתיקון שומה קיבל את החלטת ועדת הערר הקודם, ולכן הוא אינו יכול לחזור בו ממנה ולהעלות טענות חדשות בקשר לנכס.

עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם ניתן לפתוח סוגיה חדשה בקשר לנכס שכבר התקבלה בגינו החלטה בערר קודם. מקרים אלו כוללים:

• אם ההחלטה של ועדת הערר הקודם התבססה על מידע שגוי או מטעה.
• אם ההחלטה של ועדת הערר הקודם התבססה על שיקולים פסולים.
• אם ההחלטה של ועדת הערר הקודם התבססה על פרשנות שגויה של החוק.

במקרים אלו, מגיש הבקשה לתיקון שומה יכול לפנות שוב לוועדת הערר בבקשה לפתוח סוגיה חדשה.