ו"ע 8962-06-22
8.12.2024
בפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבעו אמות מידה חדשות לאופן חישוב שווי מכירה בעסקאות מקרקעין מורכבות. פסק הדין, שעסק בערר של שתי אחיות שהסתבכו בעסקת קומבינציה כושלת, מספק הנחיות ברורות למיסוי עסקאות הכוללות התחייבויות עקיפות.
הפרשה החלה בשנת 1999, כאשר שתי אחיות ואחיהן ירשו חלקת קרקע בתל אביב והתקשרו בעסקת קומבינציה. העסקה התגלגלה לשרשרת אירועים מורכבת: תחילה נכשלה עסקת הקומבינציה המקורית, בהמשך נמכרו זכויות לדירות עתידיות לצד שלישי, ולבסוף נמכרה הקרקע לחברה חדשה שנטלה על עצמה את ההתחייבויות הקודמות.
לב המחלוקת נגע לשאלה מהו שווי המכירה האמיתי בעסקה האחרונה - האם רק התמורה הכספית המוצהרת של 1.3 מיליון ש"ח, או שמא יש להביא בחשבון גם את שווי ההתחייבויות שנטלה הרוכשת? בית המשפט, בראשות השופטת ירדנה סרוסי, קבע באופן תקדימי כי במקרים של אי-בהירות בשווי התמורה החוזית, יש להעדיף את קביעת השווי על פי שווי השוק.
בניגוד לגישה המסורתית המעדיפה את התמורה החוזית, בית המשפט קבע כי כאשר נישומים אינם מצליחים להוכיח את מלוא שווי התמורה החוזית, במיוחד בעסקאות מורכבות הכוללות התחייבויות עקיפות, יש לפנות לשווי השוק כאינדיקציה לשווי האמיתי של העסקה.
פסק הדין יוצר השלכות משמעותיות בשלושה מישורים:
לאור פסק הדין החדש, אנו ממליצים לנקוט במספר צעדים מקדימים:
פסק דין זה מסמן נקודת מפנה באופן שבו יתייחסו בתי המשפט ורשויות המס לעסקאות מקרקעין מורכבות. הוא מחייב את כל העוסקים בתחום - יזמים, עורכי דין ויועצי מס - לאמץ גישה מחמירה יותר בכל הנוגע לתיעוד ודיווח על עסקאות.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ברור: אין להסתפק עוד בדיווח חלקי או בתיעוד שטחי של עסקאות מקרקעין מורכבות. הוא מחייב את כל העוסקים בתחום לאמץ סטנדרטים גבוהים יותר של שקיפות ודיווח, תוך הקפדה על תיעוד מלא של כל רכיבי העסקה והערכת שווים האמיתי.
המאמר הוכן על ידי מחלקת מיסוי מקרקעין במשרדנו ומשקף את הבנתנו המקצועית את פסק הדין וההשלכות הנובעות ממנו. עם זאת, אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
בפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבעו אמות מידה חדשות לאופן חישוב שווי מכירה בעסקאות מקרקעין מורכבות. פסק הדין, שעסק בערר של שתי אחיות שהסתבכו בעסקת קומבינציה כושלת, מספק הנחיות ברורות למיסוי עסקאות הכוללות התחייבויות עקיפות.
הפרשה החלה בשנת 1999, כאשר שתי אחיות ואחיהן ירשו חלקת קרקע בתל אביב והתקשרו בעסקת קומבינציה. העסקה התגלגלה לשרשרת אירועים מורכבת: תחילה נכשלה עסקת הקומבינציה המקורית, בהמשך נמכרו זכויות לדירות עתידיות לצד שלישי, ולבסוף נמכרה הקרקע לחברה חדשה שנטלה על עצמה את ההתחייבויות הקודמות.
לב המחלוקת נגע לשאלה מהו שווי המכירה האמיתי בעסקה האחרונה - האם רק התמורה הכספית המוצהרת של 1.3 מיליון ש"ח, או שמא יש להביא בחשבון גם את שווי ההתחייבויות שנטלה הרוכשת? בית המשפט, בראשות השופטת ירדנה סרוסי, קבע באופן תקדימי כי במקרים של אי-בהירות בשווי התמורה החוזית, יש להעדיף את קביעת השווי על פי שווי השוק.
בניגוד לגישה המסורתית המעדיפה את התמורה החוזית, בית המשפט קבע כי כאשר נישומים אינם מצליחים להוכיח את מלוא שווי התמורה החוזית, במיוחד בעסקאות מורכבות הכוללות התחייבויות עקיפות, יש לפנות לשווי השוק כאינדיקציה לשווי האמיתי של העסקה.
פסק הדין יוצר השלכות משמעותיות בשלושה מישורים:
לאור פסק הדין החדש, אנו ממליצים לנקוט במספר צעדים מקדימים:
פסק דין זה מסמן נקודת מפנה באופן שבו יתייחסו בתי המשפט ורשויות המס לעסקאות מקרקעין מורכבות. הוא מחייב את כל העוסקים בתחום - יזמים, עורכי דין ויועצי מס - לאמץ גישה מחמירה יותר בכל הנוגע לתיעוד ודיווח על עסקאות.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ברור: אין להסתפק עוד בדיווח חלקי או בתיעוד שטחי של עסקאות מקרקעין מורכבות. הוא מחייב את כל העוסקים בתחום לאמץ סטנדרטים גבוהים יותר של שקיפות ודיווח, תוך הקפדה על תיעוד מלא של כל רכיבי העסקה והערכת שווים האמיתי.
המאמר הוכן על ידי מחלקת מיסוי מקרקעין במשרדנו ומשקף את הבנתנו המקצועית את פסק הדין וההשלכות הנובעות ממנו. עם זאת, אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.